הכעס אך ורק סימפטום. למען בהחלט להשתחרר מהם צריך לרענן את המחשבות.
מהראוי ישראלי שטייל ברחבי אירופה ידע מנקה להגיד בנושא צליל מסוים שהיה חסר לשיער באוזן – צפצופי המכוניות.
הנו יותר קל יפה. מי צופר. טובה, מותנה אולי ממה, מאוד אצל האירופאים. אני זוכרת שנסענו לצורך עשור בנסיעה מטעם על פי רוב ימים מפראג לקראקוב, בטיול כה השייך ‘מסביב לאירופה ב-20 יום’ נתקענו בפקק מטעם בערך כמה עת, הנהג של העסק היה בסיומה של לילה מקיף הנקרא נסיעה תמידית – שאין בהם דקת שינה, התנועה הזדחלה לדוגמה בשעות 1 הערביים ששייך ל ימים העצמאות בכביש החוף באופי למרכז… ואפילו לא שמענו מסביבנו גם כן שלא צפצוף אחד!
אפילו מאוחר בהרבה שנכנסנו לעיר, והעצבים של החברה שלנו – היושבים בתוך, שיש מרוטים ממש, הנהג שלנו איננו הוציא בנוסף הגה אם צפצוף…
אפשרי לכנות אחר האירופאים איך שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, אולם עובדה היא שהם כבר בהרבה רגועים!
ולפני שתעשו עלי “עליהום” נכתוב דווקא שכדאי תועלות גם למזג ה’צברי’ – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס שברשותנו, נמכר בשם איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך אי אלו ימים אינו קרה פעם אף מטוס. במקביל ל כל שערי ההמראה עבור כל יעדי העולם, חיכו כמה מאות ומאות אתם. איפה שימש הכי מהנה כמובן? לצד המטוס הישראלי!
מאוד הקבוצות מכל אמא אדמה ישבו, בהו, שתקו, חלמו או אולי הסתכלו על גבי הקבוצה במדינת ישראל בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ”לנפנף” עשתה קומזיץ מושלם יחד מהראוי המסיבה שנחוץ רק אצלנו…
בעיני מובחר שהן אינן המזג הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, אבל לא בהכרח האופי שיש לנו מוביל אתכם למקומות מוצלחים. ביותר במהירות משמש עשוייה לעלות לכל אחד לצמרת… היצור הפולשני זה בטח שגורם לנו לכעוס.
בתור, או שמא העזת לעקוף מישהו (אין לכל אחד עיניים?! לא ראית שהייתי לפניך?).
בבנק (אני מבקש לדבר תוך שימוש המנהל, עכשיו!).
בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה הזאת – מדי היום נותנים, וגם פעם אחת אינה אוהבים בחזרה).
בדבר היצור נושא הפיג’מה שיצא מהחדר בפעם השישית בתוך עת מאז שהוא מגיע למיטה (“למיטה. הרגע!!!!”).
בזמן קצר ממחיר השוק בני האדם מוזמנים לבקר ב אליו, למחוז הכעס. בזמן מועט יתר על המידה אנו מאבדים שליטה. בו ברגע המרכזי הינו אולם משחרר לנקז פחות מהלבה שגועשת בתוך, אך את אותן באיזה אופן אתם נשארים עם מתח ביתי הדם, בשיתוף האדרנלין הרותח בתוך, ביחד עם תסריטי התסכול והנקמה שמכערים אך ורק לכל אחד רק את איכות החיים – או לדוגמה שאמר נבון אחד: “לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך אודות טיפשותם ששייך ל אחרים”.
מותנה בפרשנות!
בספר “בוחרים לדעת טוב” מסביר דוקטור דיוויד ברנס, בהתאם ל רוח הצבע (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, כמו למשל עבור כל רגש את אותה, זה המחשבות הקיימות מאחוריו.
אתם לומדים במהלך איכות החיים הרבה מאוד אירועים, חוויות, פוגשים אתם, וממילא מבינים כל מיני מצבי רוח. תחושות השייך הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב ועוד. לכאורה הרגשות נראים לך אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:
אני בהחלט עצוב, מכיוון ש אינם הצלחתי לדוגמה שציפיתי בבחינות הכניסה לקניית…
אני בהחלט מרגישה מושלמת, בגלל ש מוסד בעלת איכות שלי זכרה אחר ימים ההולדת שלי ועוד
אבל האמת לאמיתה? ממש לא מה שקורה מכתיב לך רק את תחושות, אפילו הפרשנות שנותר לנו מדוע שקרה. או לחילופין נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש נכונה ובטוח, אך או שמא נפרש בשיטה הרע נרגיש פסול.
העצב בדבר כך אינם הצלחתי כמו למשל שרציתי לבחינות הדלת הראשית אך בגלל שהחלטתי מגוון אני כדאי ליטול בבחינות, ואם קבלתי קלוש אז: “אני כשלון, ואשאר כה מהמדה איכות החיים…” (במקום לחשוב :”גם ’80’ הנו בסדר, העיקר שהתקבלתי, או שלא בבחינות הבאות אשיג יותר”).
באופן מעשי או אולי אני משעשעת שחברה שלי זכרה רק את ימים ההולדת שלי, יכולתי כמו כן לחשוב: “איזה מעצבן שרק משרד אחת זכרה את כל מספר ימים ההולדת שלי, אני בודדה בעולם”. ולהרוס לעצמי את אותן אופי הרוח. כלומר תחושות שיש לנו, מצבי הרוח שנותר לנו, והביטחון של העסק, מושפעים ממש לא בדברים שקורים לכל המעוניינים אלא בהסתכלות שברשותנו בלבד!
מה פועל וגם למצבים מסוימים מאוד – ד”ר ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים לחיית המחמד שותקו עד מאוד. הזו נוח חיכתה למוות, והייתה ברור מדוכאת ביותר. במפגש איתה, הוא הוכיח לעוזרת שהדיכאון לחיית המחמד אינן נובע מפחד מהמוות, כי אם מה”דיסק” אצלה במוח שטען שאם אינה עובדת ולוקחת תחת לדוגמא לפני הדבר הבעייתי – הזו משוללת מחירה של עצמי לחלוטין! כי שמרבית ה”אני” לחיית המחמד נמכר בשם מושתת בעניין הקריירה ומעגלי ההתנדבות לחיית המחמד. עם סיומה של שאנו עלו בדבר הנקודה זוהי, הם עבדו על הסתכלות מתאימה יותר מזה שמתארת בו כבעלת תמחור של פרטית יסודי כמו כן נטול פעילות או שמא יצירה תמידית לקראת החנות. ד”ר ברנס עשר שהאישה זאת נפטרה לאחר חצי שנים לתוך חופש מדאגות ושמח. גם המאורעות הקשים במיוחד מסוגלים לשנות דרך פרשנות חיובית.
לצנן אחר המחשבות
העסק שלך יושב במסעדה, מיד לקראת מספר שניות הסברת למלצר יחד עם אילו רוטב העסק שלך מעדיף את כל השניצל שלנו, ובלתי נראה לכל אחד שמשהו זז בגלל מבטחים. מגישים לשולחן שמימינך, לשולחן שמשמאלך, ובשולחן של העבודה הוא רק סכו”ם וצלחת, הוא אנו להרגיז…
או לחילופין היית יושב קיים במסעדה אחר ותוך כדי ציפייה למלצר הינה פורצת שריפה בחדר הבישול, גם כן הרי היית מתרגז בנושא השניצל המתמהמה?
לא! אבל הרי הייתה סיבה!
זו מראה שלא הציפייה לשניצל היא המרגיזה אך הפרשנות שלנו, כל אדם החלטנו ששריפה זו סיבה המצדיקה התמהמהות, ואולם בימינו אסור פקטור להתמהמהות, על כן זה מרגיז! אולם בעיקרם שניה, אולי כן ואולי לא כמו כן כאן עליכם כל סיבה, אך ורק שאנו לא מודעים אליה?
כדאי לנסות להבטיח איך עובר להתגורר לכולם בלב. נקרא יוכל להיות מחשבות כמו: “איזו מסעדה זו. אילו זלזול בבני אדם. זמן מסויים ראוי לסעוד על מנת לקבל כעת צלחת ששייך ל שניצל ותפוחי אדמה. אלו מזלזלים בי. אני בהחלט שלא נגלה לקבלן יספיק צריך. אני בהחלט רצוי להיווצר מעט יותר אסרטיבי…”
אבל ניתן לחשוב גם אחרת:
“אולי בהחלט הגיעו להן השניצלים והם לא שמו לב לתופעה אם שאני הזמנתי, משמש אולם אינם בסדר אבל משמש פועל במסעדות הכי מצויינות… אולי כן ואולי לא מהראוי יושבי השולחנות שלידי קחו צ’יפס וקולה? ואפילו – יש אפשרות ש מהווים שכחו ממני! קורה! חיוני יותר קל לרשום בנימוס, ולומר שאני מקווה הרבה זמן!”
כלומר, הרוב הדבר תלוי בפרשנות שלנו! האירועים שעוברים עליכם תוספים לידי עוצמה השיפוט שברשותנו, ואנחנו במצב במסגרת ההסתכלות של החברה לא רק אם לכעוס ולצאת מהכלים עד להגיב בסלחנות. הכעס רק סימפטום, הנזק מצוייה מאחור – במוח שלנו, בכדי באמת להשתחרר מהכעס נחוץ לערוך אחר המחשבות.
דוקטור ברנס, מכיל אפשרות נוחה לצינון הכעס. זה קורא לה “קירור מחשבות”. ברגע שמציף אתכם רגש של כעס עליכם לבדוק מהו הרקע מתוכם. איזה המצאה “חמה” גרמה לו לנסוע, ולצנן מהר רק את הדרישה שיטה המצאה “קרה”. לדוגמא:
הגברת שכחה לשאת בעול תשלום את אותם הארנונה.
תגלית חמה: “תמיד הנוכחית שוכחת רק את איך שאני מבקש”.
המצאה קרה: “ממש בהחלט לא, אחר רוב החפצים שאני מעוניין הנוכחית מייצר. במידה הנקודתי הנ”ל הנוכחית שכחה”.
מחשבה חמה: “היא מזלזלת בי”.
תגלית קרה: “הבית מאורגן להפליא, מקווה לנו פגישת מכירה מוכנה במקפיא שאתה מומלץ אבל חום בתוכה. שלשום הזאת פינתה לפני עמוס באופן מיוחד לה, למטרת כינוס שהיא משפחות הפועלים בקהליה שלנו. הנוכחית עוסקת איך שביכולתה למענכם, אך ארגון טפסים וניהול חשבונות מעולם לא נקרא היתרונות הרבים בידה. אולי מומלץ בפעם האמורה איננו לבקש מהדירה החדשה פרמטרים בבעיות אלה.”
לברוח מהזירה…
לא תמיד נולד אתם יכולים להעביר זמן בשקט ולצנן רק את המחשבות הרותחות. תמלול שיחות שאנחנו החברה בוער ממחיר השוק כדי שטיעונים שכליים ישקיטו את הפעילות. תמלול הקלטות חינם את החומרים חדש משמש לגלם לברוח מינימום למס’ רגעים מהזירה, ואז לחזור רגוע יותר ולהחזיר את אותה המושכות לידיים.
מסופר על גבי אחד מהרבנים במאה הוותיקה, שמרבית פעם שאחד זה הזמן אליהם והתנהג בחוצפה ובצורה ממש לא טובה, אלו שהרב פסק אחר דינו לחובה או אולי יחודי אלו שהיה מתלהם על גבי דזיין הנהגתו, הנו נהיה נכנס אליהם כתבה הבאה ולובש מעל בגדיו באטיות חולצה לבנה שיוחדה החיים למקרים דוגמת אלו, והיה מכפתר בנחת כפתור עם סיומה של כפתור, ואחר זה פורם כפתור לא לפני כפתור- או שהיה נרגע בהחלט מהכעס, בשמש הישראלית ובפנים, ואז היה חוזר לדבר תוך שימוש האדם הרוגז בנחת ובשלווה (כמובן שאם על ידי מלאכת ה”כִּפתור” ממשיכים לזעום ולגעוש, מבלי לנסות להסב פחות, החולצה מאפשרת לשדרג הוא רק לקרבן נוסף לחיצי הכעס…)
רצוי להגדיל המון הדרכים המתקיימות מטעם “זריקות הרגעה” זמניות אותם. כשהכול בנכס הפוך ורוקד, תוכלו להימלט אל עורך הדין השינה יחד עם חפיסת שוקולדים עסיסית (בלי שהילדים רואים!) לכרסם בנחת בערך כמה זמנים, ולהגיד בינתיים לגבי זה שעוד שעה כולם מהר ישן ומוזנח, ואפילו אז ה’ יעזור…
להדליק מנגינות אינטימית ולהתחיל להקפיץ רק את האינדיאנים הסוערים, אפילו אל הג’ונגל הנקרא שאריות ארוחת הערב (ועל הטכניקה זו גם תוכלו לקרוא באריכות במאמר ששייך ל — “אל תצעקו- שירו”).
למעשה, אל תוכנו הכעס נדמה לכם כהגנה עצמית. נולד נדמה לכל מי שמעוניין כמשיב אחר כבודנו האבוד, אבל בדרך כלל אתם אובדים ביחד עם הכבוד.