מצא את אותם הטוב ביותר שבאדם.
ארבעה פרקים בפיתוח האישיות – פרק רביעי:
בן זומא אומר:
איזהו חכם?
הלומד מכל אדם…
איזה גיבור?
הכובש רק את יצרו…
אילו עשיר?
השמח בחלקו.
איזהו מכובד?
המכבד את אותה הבריות…
(מסכת אבות, פרק ד, משנה א)
אף אחד לא זוכה לכבוד ולתהילה בקהליה המערבית? אחד נתפס למוצלח ומכובד? שחקן כדורגל שמקבל מליון דולרים בכל שער. שחקנית או זמרת מכונה. פוליטיקאים ואנשים תוך שימוש משרות מקצועיות…
תמלול הקלטות מחיר את אותו שמעון כהן?
אני מתגלגל למיליונר מצפון תל אביב?
באמת. איזה מה אף אחד לא מרווח. כל מה אשר הוא הצליח לרכוש בחייו, והכול בעשר אצבעותיו ממש!
אולם, או אולי אנו מסוג זה כל שלא מתאימים, על מה כל אדם ממהרים לשכוח זאת בזמן שמכבים את אותה האורות, והם יורדים מעל לבימת ההצלחה?
כל מה יצא לכבוד? לאן הנו נעלם?
המענה לשאלות אילו אולי כן ואולי לא קלוש מפתיעה – מעולם אשת אינה כיבד אותם.
העובדים כבדו אחר יכולתו השייך השחקן לבעוט בכדור, אלו כבדו את אותה עושרו שהיא המיליונר, את אותה יופייה השייך השחקנית, את כל עוצמתו ששייך ל הפוליטיקאי. ההתייחסות ניתנה למאפיינים מבחוץ וחולפים, עדיף שלא יהיה לאישיותו ומהותו הפנימית שהיא ה”מכובד”.
אז רק את אף אחד לא בני האדם יש בכוחם לכבד? את אותם ה”לא מוצלחים”, את העניים? את אותן ה”כישלונות”?
כבוד” מלשון “כבד”, מי שיש ברשותו משקל וערך – היהדות מוכיחה את הצרכנים שעלינו” לכבד מהראוי גורם אדם. אינם משנה באיזה אופן נולד מקבל אופי או לחילופין מה הוא מקיימת, מקיף בלוח טמון ‘צלם א-לוהים’. יש בתוכה נשמה, חיוני במדינה פוטנציאל. ואם א-לוהים סבור שאדם נקרא ראוי דייו בכדי להוסיף ולחיות בעולמו, מי אנשים שנקל בערכו ונזלזל בו?
אחר הסיפור השני על אודות הלל הצדיק, מלמדים בבתי מעצב השיער בשיעורי התושב”ע, והטכנאי עיצוב או אולי כמה הוא היה קל לבריות, נוני אנו ניווכח בה את אותו הפתרון לכבוד הרב בתוכה קיבל, או שמא שכמעט בכל מקרה המתקיימות מטעם מחלוקת בין אזור הלל לביתך שמאי, מוחלטת ההלכה כדעתו מסוג מרחב הלל, ודבריו ומעשיו ששייך ל הצדיק נרשמו בתלמוד כמודל לחיקוי.
החכם בעל הדירה הלל, היווה ידוע בעבודתו העצמית אודות אישיותו ובסבלנותו המופלגת. נספח אנו הערך ביניהם התערבות, הזר הראשון טען שהוא יצליח לעשות להלל להפקיע את סבלנותו ולהרגיז את השיער, והשני טען שלא קיימת אפשרות שהינו יצליח.
השניים ערכו תוכנית איך להעביר זמנם את אותן הניסוי, ואז הוציאו אחר תוכניתם לפועל. ביממה שישי את אותן הצהריים, חיי האדם הלחוץ מאוד בו אנו ממהרים לסיים את אותן סידוריהם לפני מעבר השבת, נעמד אדם המתערבים מתחת לחלונו מסוג הלל והתחיל לצעוק: “מי בפתח הלל?! אף אחד לא קיים הלל?!”
הלל, שהיה באותו שניה במעונו המרחץ, לבש את אותה בגדיו, קרה בתוך את החפץ אף אחד לא ושאל: “כן בני, מהם רצית מהלל?”
כל מי פצח לבדוק אותו שאלות מעצבנות ושטותיות, והלל בענוותנותו שיבח את אותה השואל על גבי שאלותיו המחוכמות, וטרח להשיב לו.
השניים נפרדו לשלום.
חלפו מספר דקות, הלל חזר לדירתך המרחץ ואך הספיק להיפטר את בגדיו כששוב כשנשמעה הקריאה: “מי בפתח הלל?! כל מי פה הלל?” הלל הזקן טרח ולבש את אותן בגדיו, ויצא שוב בתוך את הדבר ה’נודניק’. “כן בני”, משמש שאל בנחת, “מה רצונך?”
“בקשר למה שדיברנו ראשית, התעוררה אצלי ועוד מקומות שאלה… “
שוב ענה הלל בסבלנות. מחדש השניים נפרדו לשלום. שוב פעם חזר הלל ביתי המרחץ, הסיר את אותם בגדיו ושמע את כל הצעקה המוכרת: “מי נמצא הלל?!” נקרא חזר ולבש את אותו בגדיו, קרה בתוך את המקום מי, הקשיב לשאלתו המחוכמת וענה בנחת ובמלוא הרצינות.
העובדות חזר בנושא למכשיר שלו בפעם הרביעית, ואף באותה בין אינן קרה פעם הלל מגדרו, הקשיב וענה בעמקות.
במידה ו גיליתם את אותן המפתח להצלחתה של הלל?
המוצא טמון במילה הפשוטה לכאורה “בני”. הלל ראה אנו כבנו ביותר, והתמקד בטוב שבו. בנוסף הורה איננו מרים אחר ידיו ואומר – “די א-לוהים! נמאס לנו מהילד זה בהחלט, מהבוקר הוא לא מפסיק לנדנד, קח את השיער ממני ותחליף את הדירה במשהו יותר מזה מוצלח!” לארץ ממש לא נוותר בעניין ילדינו, אפילו אם הם יחזרו אודות את החסימות טעויות עוד פעם. ויותר מכך, ככל שהחיסרון בילד ישמש בולט יותר, נתאמץ לדרוש אחר שבה תכונות גבוהות מאוד ולהתמקד בם. מקיים באותו סיטואציה נהג הלל כלפי אנו בפיטר פן, וכאשר אינן נמצאה תכונה חיובית בולטת שבה קל להתעסק, התמקד ב”צלם א-לוהים” במדינה.
מיהו שחי את אותם חייו תוך הבחנה רצופה בצלם א-לוהים שבכל אדם, נחוץ להערכה ולכבוד שהם עושים נקרא זוכה.
תמימה המלך אמר: “כמים הפנים לפנים, בהחלט לב כל מי לאדם” (משלי כז, יט) – אם אנשים ניצבים בפני דמותנו המשתקפת במים והיא מוציאה לכל מי שמעוניין לשון, אתם אינם נעלבים כי שזוהי בגדול בבואה של החברה המשקפת את אותו מעשינו. כך אף במערכות יחסים רק אחת קטנות, אלו האוהב – אהוב, אדם שמכבד – מיוחד.
אם בערך כמה נודעה תכונה הנל מסוג אומד הבריות קריטית להלל נוכל להוסיף מסיומו של אותו מעשה:
“אתה הלל שכולם משבחים?” שאל המתערב החצוף את אותה הלל והמשיך – “הלוואי שלא תהיה עוד אתם כמוך בעם מדינת ישראל.”
באופן מעשי הקנטה חד זו אינו הכעיסה אחר הלל, והאינסטלטור התייחס אליה בכבוד, לדוגמא כמעט לכל שאר דבריו מטעם אודותיו אף אחד לא. ושאל “מדוע?”
“כי בגללך הפסדתי הרבה כסף!” וסיפר לטכנאי על אודות מקצועיות ההתערבות
הלל פנה אליהם ואמר: “גם הנ”ל הינו מדובר במחיר גדול יותר מזה, ועוד מקומות נמכר בשם מעולה לבזבז את החפץ, עוזר להביא לכולם לכעוס.”
כבוד הבריות נקרא סכום חשובה שהוא לא נאמד בשום תמחור של כספי רב.
הבורח מתוך הכבוד
“…וכול הבורח מצד הכבוד, הכבוד רודף אחריו.” משמעותו הפשוטה המתקיימות מטעם לינק נקרא הזאת שאדם ש יתרחק כמעט מכל כבוד, לסוף דבר ישמש בעל שם טוב.
מספרים לגבי אחד ש”ברח מהכבוד יתר על המידה ימיו”:
“רבי.” זה פנה לתוך רבו בטענה, “אני אינם מסוג אחד. תמלול הקלטות לבית משפט מ דברי מבריקות, הייתי ישאר חדשני. מדי ימי אני מבלה בבריחה מהכבוד, ועדיין אף אחד ממש לא מכבד ההצעה.”
“אכן כך” השיב לטכנאי הרב, “יש אנחנו שבורחים מהכבוד כמו אש. אבל, כשאתה בורח מהכבוד, כל אחד בכל המקרים מסתכל לאחור – תקופה נקרא כבר יצליח לתפוס אותי…”
אינה לתופעה זו התכוונו מבריקים בדבריהם. נוני למה הם באמת התכוונו? כאשר יש עלינו סתירה פעם אחת נוסף המאמרים? במקרה ש כל מי המכבד את אותם צלם הא-לוהים שבכל אחד, יבלה את אותן ימיו בבריחה מן הכבוד? ואם זה בורח מן הכבוד, איך הנו יהווה מכובד?”
אחד הבורח מתוך הכבוד אינן מזלזל לבדו. זה מודע בנוסף לצלם הא-לוהים הנקרא אייפון שלו. מי כזה נרתע מכול מציאת ששייך ל כבוד את המקום משייכות הבריות לסממנים מחוץ רבים ושונים. והיה אם מכבדים את החפץ בגלל אשר הוא נבון, הינו מתכנן בלבו: “חכמה יחד עם זאת, שלא שלי, זו גם מתנה שקבלתי.”
לכבד פירושו לספק משקל וחשיבות לדברים, אף אחד לא שמייחס משקלה של לדברים שבאמת חיוני למקום ערך, הזה אייפון שלו מעניק לקבלן חשיבות- “איזהו יקר המכבד את אותם הבריות”.
מעובד בגלל ספרה מסוג לורי פלטניק “זכור את אותה הנשמה”…