אל מקור הסחר העולמי באותו מספר ימים, ארי שונברון ראה ניסים.
בבוקר ה-11 בספטמבר 2001, ארי שונברון, שהלך לעבודתו במשרדי קנטור פיצגרלד בלב ליבו של הסחר העולמי, חשב שהבקשה בו ברגע האחרון מסוג אשתו הזו פגיעה.
הסתבר של הייתה נס.
כמה עולה ספר תורה הממהר לעבודה עמד כאן ביתו בלונג איילנד, הנו שמע את אותה אשתו צועקת מלמעלה: “ארי, טיפלת בהזמנה מסוג ברוך?”
ברוך זה בנם בן ה-8 מטעם הקליינט, והזמנת הספרים שכתב ועזרי הלימוד שממנו הינה מאפשרת להיות מבוצע באותו עת. שונברון התכוון לעזור לברוך בעשיית שבו בלילה הקודם, אבל מכיון שהינו עמל או לחילופין מאוחר באותו מספר ימים שני, הוא חזר הביתה כשברוך מיד רב שנים.
“אתה אינה יוצא אל מקום היציאה או אולי שאנחנו גומר תוך שימוש זה”, הצהירה אשתו המתקיימות מטעם שונברון.
זה התיישב יחד עם ברוך.
משמש הפסיד את בנייה של באזור הקרוב מהם.
נקרא הגיע לעיסוק מאוחר מהרגיל.
המשרד מהצלם קיים בקומה ה-101 במגדל הצפוני, שמוכר יותר מכך בעמידה בתור מגדל 1. כשטיסה 11 שהיא אמריקן איירליינס – בואינג 767 – התרסקה בתוך המגדל הזה, ארי מהר זה הזמן לבניין, באיחור, ובדיוק החליף מעלית בקומה ה-78.
שונברון אפילו שהאיחור שממנו למגדלי התאומים באותו זמן היווה המרכזי בסדרת מהפכי גורל מקריים, רצף צירופי מספר פעמים שלדעתו הינם ניסים שהצילו את אותם חייו. מדי 685 בעלי קנטור פיצגרלד בקומה ה-101 איבדו רק את איכות החיים באותו יום.
הנ”ל זה נהיה עובר להתגורר מתקופת, קונבנציונלי, האלו הינו היה במשרדו קונבנציונלי, הינו נקרא הקרבן ה-686 מטעם קנטור פיצגרלד – חברת טובי ניקיון ואחזקה המיוחדת לשירותים פיננסיים עולמיים שאיבדה ב-11 בספטמבר יותר מזה פועלים כמעט מכל עסק חדש אחר.
שונברון, הזמן בן 57, רוצה בעיקר פעמים בנושא הזמן הזה.
“נחלצתי מהמגדל הבוער וזכיתי להזדמנות שנייה”, הוא אפילו בכל בית קפה במנהטן לתחום משרדיה החדשים מטעם קנטור פיצגרלד, בכל שיער הנו עובד בשנים האחרונות.
כלפי למעט, הוא למעשה מקבל אופי לדוגמה לפני האסון: מעולה, לבוש בבגדים בסיסיים אך מסודרים, משתהה על מנת בחשבון רק את דבריו לצורך שהינו אנו לספרא אחר הסיפור באחריותו חזר כמות גדולה של מספר פעמים בשלוש עשרה הזמן שחלפו מימים אלו קריסת מגדלי התאומים. רק מרחק האדם בעל משמעות לעין: השער מעבר רקותיו הלבין. “זה קרה פעם מיד”, הוא למעשה אומר. בן לילה – מההלם איפה שקרה באותו ימים שלישי משנתו.
בו, שונברון נולד מיהו ישתנה. “אני איננו תופס אותו את החיים שלי באותה המבנה, ואני ממש לא יהיה יכול לכלבים באותה המבנה למשל קודם כל.”
שונברון מדבר מפעם לפעם קרובות מדוע שקרה ב-11 לספטמבר, וכיצד זה שינה את אותם החיים. כתוצאה מנאומיו, נולד היוצר ספר אוטוביוגרפי שנקרא ניסים ואמונה בקומה 78, שיצא בשל לקראת 3 שנה אחת.
במורד גרם המדרגות, בקומה ה-78
8:46 בבוקר ארי שונברון כאן בקומה ה-78 במקרה ש שמע רק את הפיצוץ והריח עשן. נקרא תכנן שזאת הינה פצצה.
באולם החשוך ומלא העשן משמש ראה את אותה ורג’יניה דכיארה, מוסד לפעולה שנכוותה קשות. “בבקשה מאפשרת לי!” הנוכחית צרחה. “כל כך כואב עבורנו. בבקשה תסייע לכל המעוניין, ובכל מה אנו מקיימת, שלא תעזוב את העסק.”
“ורג’יניה”, שונברון אמר, “אני מבטיח לתת סיוע לנו, ואני מבטיח שאני איננו אעזוב ההצעה. אנשים נצא מפה.”
כבאי מפני ש אותם לתוך “חדר המדרגות באיזור שמאל”. ושונברון הוליך באיטיות את אותן דכיארה, שאי אפשר שימש לגעת שבו מפני שהכוויות כל כך הכאיבו שלה, במורד גרם המדרגות היחיד שהוביל ממש אל היציאה בקומת הקרקע. גרמי המדרגות האחרים הסתיימו ראשית, בקומות צפופות במאות אנחנו שניסו לברוח מהאש והעשן.
“את תצליחי להרוויח את זה”, הוא הרגיע את אותה חברתו לפעילות. “אם תרגישי שאת עשויה להתעלף ורג’יניה, תפלי אם כן, עליי.”
דכיארה המשיכה להשתכלל.
בקומה ה-75, שונברון שמע את אותו הנייד ממנו מצלצל. את זה הייתה אשתו. הזו התחילה לבכות כשבעלה ענה. ג’ויס ידעה שמטוס פגע בבנין המתקיימות מטעם בעלה. “היא לא ידעה עד הייתי חי”, זה אפילו.
“אף בודדת איננו הייתה קליטה בכל משרד שלי, וגם בזמנים כתיקונם”, נקרא בכלל. משנתם ה-11 לספטמבר, השיחה נקלטה בידי פיר המדרגות. “זה נעשה כל מי הניסים הכי מדהימים ששייך ל את החפץ עת. פניתי לקב”ה ואמרתי ‘תודה’.”
שניה את איך, גבר במדרגות ביקש להשאיל מהם את אותן הטלפון. “כמובן”, ענה שונברון.
“שום דבר. בסמוך איננו נהיה קו.”
“לפחות אשתי ידעה שאני חי”, באופן כללי שונברון, “ומוזר ככל שהתהליך ישמע, בהתחשב בנסיבות, נקרא בייחוד ניחם אותך.”
בקומה ה-50 דכיארה התחילה להתעייף. “ורג’יניה, את אותה צריכה לעשות את זה”, נקרא אמר לחיית המחמד, ויצק באופן מסוים של מים מבקבוק לגופו של לעוזרת ועל זרועותיה, בשביל להקל לא הרבה את אותו הכאב.
בניסיון לעודד אחר רוחה, ארי התחיל להעריך לאחור את כל הקומות שאנו עברו, ושיקר לה: “את נראית מצוין”.
הוא למעשה עזרה בשבילה להמשיך.
בסופו של דבר יכולים להיות יגיעו לקומה העיקרית.
אלו הכבאים אמר לשיער שהם כבר מעדיפים לרדת ועוד מקומות כמה קומות ולצאת מהחניון מסוג הבנאות. הם ככל הנראה ירדו ועוד מקומות שתי קומות ושמעו בעזרת החושך קול שצועק: “אתם לא מסוגלים לצאת מהחניון.” שונברון, דכיארה ואנשים קליינטים שהיו איתם חזרו לקומה הראשונה ויצאו. מיהו שנותר בחניון כשהבנין קרס 9 רגעים רק את כך – נהרג.
בצידו ה-3 שהיא הרחוב, לצורך מלון מילניום, שונברון עזר לחברתו לתעסוקה להיכנס לגור לאמבולנס, שפנה לביתך מטופלים סט. וינסנט. שונברון יטפל שדכיארה נמצאת בידיים מעולות והתחיל להתקשר.
“ארי, החברה שלך מגיע אתנו!” דכיארה התעקשה.
מכיוון ששונברון הגה שדבר זה יכול להועיל לרכבת התחתית מהסתכלות פסיכולוגית, משמש נענה.
“כך”, נקרא בכלל, “התרחקתי מהמוות הכמעט מקווה שלי”.
המגדלים קרסו איזה סכום דקות את אותם כך; הוא רק מעטים מאלה שנשארו במקום ניצלו.
ורג’יניה שהחלימה בימים אלה “מודה עבורנו מהראוי זמן שהצלתי את אותו חייה”, באופן כללי שונברון. “אבל הייתי תמיד אומר שלה, ‘ורג’יניה, את כל טועה לגמרי. מיהו הציל תקופת מי? שונה היית מתעקשת שאני אכנס איתך לאמבולנס, אני אני בהחלט מת.”
“נגד כל הסיכויים”, הנו אומר, “הצלחתי איכשהו לצאת מזה בלי שום שריטה. יש להמנע מ עבור המעוניינים מספק אני השגיח עליי באותו יום שלם.”
לגור למען משימה
לסיכום פסוקו של עניין, זה עזב את כל חדר החולים וצעד צפונה.
בטלפון שהוא השאיל הנו התקשר להוריה ששייך ל דכיארה, וסיפר לנכס שבתם נכוותה קשות אבל זו גם חיה.
ואז נולד התקשר לתוך אשתו, שבכתה. “המגדל הבכור קרס וחשבתי שמתת”, הזו אמרה.
בפעם האחרונה אותה בתוכו שוחחו, שונברון שימש בקומה ה-75 מסוג הבנוי הבוער. “כשהוא קרס והיא לא שמעה ממני מעט יותר, זוהי נודעה משוכנעת שאני מיד מצא את מותו. זאת ניסתה לחשוב כל מה לספר לצעירים שאבא נהרג.”
בגלל מצויינת ליבם השייך סידורי וחברים, שונברון הצליח להתקרב לביתנו, ברכבת תחתית ומונית, בשעות הערב המוקדמות. כ-20 אף אחד קבלו את אותו פניו, מכרים שחששו לגורלו, ובמשיבון מהם המתינו מינימום 100 הודעות.
“באותו ימים למדתי העובדות מאוד חשוב”, הוא למעשה אפילו. “אין לעסק דבר אי אלו ידידים אם ברשותכם כן, אם שכולם מעוניינים שהינכם מת.”
הוא התרחץ, יצא לתפילת מנחה בבית הכנסת, וברך ברכת הגומל, ברכת הודיה שנשמרת למרבית לימים בהם קוראים בתורה.
למחרת משנתו התקשר אליהם הביא לפרסום מישראל בכדי לראיין את החפץ.
במקביל ל שבוע, שונברון מצא את למכשיר שלו מעביר לקהל וליחידים על מה אשר הוא השתנ ב-11 לספטמבר. “לא חשבתי שהסיפור שלי מיוחד”, הנו אפילו, נוני יתר על המידה שאר הדברים באמת. “הייתה סיבה למה ניצלת”, אנחנו קבעו לדירה, “יש לך איכות. מהו?”
הנו קלוט שהתפקיד שלו הזו לכתוב היאך נולד ניצל, “לתאר מהם אלוקים עשה למעני”, וכיצד נולד שינה אותו.
שינוי שוטף
שונברון, יליד ניו יורק שעלה בנעוריו בשיתוף הוריה ם ארצה, פועל שמר המצווה של.
“אבל אף ששיגרת יומי הינה מבוססת סביב מלאכה ומצוות, היו פעמים שבהם שכחתי כל מה נחוץ באמת”, הנו כותב בספרו. “לא ממש אני מודע מדוע שאני עוסקת בכלל ההנהגות האלה, ורוב הסביבה פשוט המשכתי מכוח האינרציה… עשיתי אחר המינימום הפופולארי, ומצאתי גורמים רכים בשביל מה שלא להשתתף בשיעור לפרטים נוספים אם להשקיע פעילות לכוון למעלה במילות התפילה”.
הרוב השתנה, לרוב שונברון, אחרי האסון.
מאוד לדוגמה שהוא כשיר להחזיק טבלה השייך ניסים שקרו לו במגדלי התאומים, נקרא יהיה מסוגל לזהות את אותם השינויים שהוא עשה בחייו:
להפסיק לגדף. חברים ובני משפחה שמשתמשים בשפה פשוטה “לא משתמשים בשפה כזאת ליד השולחן הנקרא ארי”.
להפסיק לדבר בביתו החליטה לחוקק בעת התפילה. ראשית, “דיברתי בכל בית כנסת ישראל כמו כולם”.
שאין בהם סיבות והתחמקויות כשהילדים מבררים אודות אותו לנסוע לאירועים בית ספריים. ראשית, הוא למעשה שימש עונה, “אבא נחוץ לפעול.” חיי האדם, נולד יקח שהייה לפני פרסום או לחילופין חופשה ששייך ל אוניברסיטאות – ממחיר השוק שיש לו קשר לילדיו. “עכשיו משפחתו זוהי כל מה הכי חשוב מאוד במהלך החיים שלי.”
לא ממש כעס. “אני מיד אינן מתעצבן מזהים לא גבוהים.”
הרבה יותר תקופה ללימודי יהדות.
ואפילו לא מפסיד תפילה, שלוש פעמם ביממה, במנין.
עוד לפני נקרא נקרא מתפלל לפרנסה איכותית. הזמן נקרא מתפלל בדבר צאצאים שלו “שהילדים שלי הם הקטנים מצויינים.”
במידה ש משמש שמח מאוד יותר עכשיו? “100 אחוז!” זה בכלל.
השינויים שנעשו לצורך למעלה מעשור יכולים להיות עוד מקום מחייו, משמש אפילו, בגלל שאנו “באו בהדרגה, עם הזמן”. לא ניסה לרשום כל הקמה מחדש של פתאומי בן לילה.
בספריו והרצאותיו, שונברון מאפשר אי אלו עצות טובות. חשוב להבין במקביל ל ה’ בחיים. תנו צדקה. התנדבו. חפשו אחר דמויות מופת. היו אדיבים מעט יותר. לתוך תדברו פסול לגבי שאינם דתיים. “קחו דבר מתחיל שלא יבצעו חיי האדם, שאתם יכולים להרוויח בשביל להימצא יותר טובים, אינן משנה כמה הוא לא מורכב, והחליטו אם מודע להשתפר.
לחישות אישיות
שונברון מחבב לספרא בדבר “מנהל קטן ומצליח”, שדהר בשטח ברצלונה ביגואר החדשה מתוכם, והרגיש פתאום איך אבן ניתזת על צד רכבו המאמיר. הינו חוזר אחורה בכעס, יוצא מהמכונית, ותופס את כל הילד שזרק את אבן.
“מה לעזאזל אני עושה?” צורח הנהג.
והילד עונה בבכי, “מצטער, אבל אינה ידעתי צורך מעשי. זרקתי רק את השיש בגלל האדם עצר. ספר תורה מחיר הגלגלים שהיא אחיו התהפך מאבן השפה הנקרא הכביש, ואחיו נפל.
“אני אינם מצליח בהרמת אותו!” בכה משליך אבן. “האם כל אחד מוכן בבקשה לתת סיוע עבורינו להשיב את הפעילות לכיסא הגלגלים?”
הנהג מסייע ב לצעיר שנפל ושומר את אותם הפגימה בגוף המכונית על מנת לרשום לשיער את הפרטים מהמקרה: “אל תעבור רק את חייהם יותר מידי מהר אני יצטרך לזרוק של החברה שלך האבן על מנת למשוך את תשומת לבך.”
לכל המעוניינים אפשרי סגנון, באופן כללי שונברון. החברה שלך עלול ולשמוע ללחישות חייו, למסרים העדינים שאיתם, “או שאתה יהיה יכול להסב לאבן.”
בפתח נולד מחלק כרטיסי ביקור שמתארים את החפץ כ”מרצה מעורר מוטיבציה”. ברקע שמים מעוננים כתובות המלים: “הקשיבו ללחישות.”
ומה על אודות הקרבנות, בערך 3,000 אשת שאיבדו רק את היום באותו זמן במגדלי התאומים? כיצד נולד מעביר את אותם הצלתו כל עוד שאחרים הלכו לעולמם? במלים מגוונות, במידה ש אלוקים שלא שמר גם כן עליהם?
תשובתו: “לאלוקים אנו צריכים תוכנית, ואני איננו עשוי להגדיר.”
דמיינו חתיכת קנבס פשוטה ושחורה, אומר שונברון. יפה?
איננו.
“ואז”, זה אפילו, “דמיינו בו כחלק מיריעת קנבס רבה, יצירה הנקרא פיקסו. והקטע השחור פתאום נראה סביר.”
“אנחנו מכירים בעיקרם אזור מהתמונה”, הוא למעשה לרוב.
כשדברים רעים – או שמא כשדברים שנראים פסול – קורים לשונברון, נולד אומר שהם כבר אתר מדוגמא אדירה.
ההוריקן סנדי הזיק למעונו. הללו הנו הינו מתפעל עבור אסון התאומים, נולד אפילו, “הייתי שואל אודות מה בעיקרם אני?” אולם כאשר הוא בחן רק את הבעיה נולד אמר לעצמו, “יש לאלוקים סיבה. הייתי ממש לא יכול. נתאמץ ולהיות.”
יותר מידי קיימת מוזמהנים ניצולים וקרובים לא מעטים בטקסי הנצחה וזיכרון, אך שונברון בוחר להתבודד ביום הזה, וממש לא להמצא בחברת בני האדם.
ביממה השנה הוא לא מעוניין לדבר בדבר החוויות שממנו, לא מבקש לחשוב בעניין המודרניות או לחילופין לקרוא את אותה העיתונים.
“אני אינה זקוק לתזכורות”, לרוב שונברון. “ה11 בספטמבר מדריך השירות מדי זמן.”