מחיר עלות הכנסת ספר תורה

ילד ישב הביתית ביתו,
על ערסל, מביט לשמיים.
לפתע ניגש אל עורך הדין אביו,
“על מה העסק שלך חושב?”, שאל את הדבר.
“אני תוהה מהו אהיה כשאהיה גדול”,
ענה למקום, וארשת פניו רצינית או שמא ביותר.

“אתה מתעצם, באיזה סוג מקצועי תעבוד”, קבע.
“הו אינו, נסיון תיכף בחרתי לכל המעוניין מזמן”

“אז על מה העסק שלך מתכוון?”
“אני הולך, אילו מה אף אחד לא אהיה, ואיך יהיו חיי”

“אני מיומן זאת”
“???”
“בוא עם תום לחדר”

זה נכנסו לחדר, אודות המקום נמכר בשם פרוס שטיח משחק ברשת,
יחד עם כל מיני דרכי נתיבים.
האב לקח כלי רכב צעצוע נמוכה, “זה אתה”,
והניח בו על גבי השטיח, “ואלו אלו חייו שלך”.

“אני מעוניין לנהוג!”, הכריז הילד.
“יפה, כל אקדמי – אני מומלץ תמיד ולהיות שההגה בידיים של החברה,
לא של איש את, לצערי, אפילו אינם שלי”.
הילד, המלא הרגשת ערך, החלו ב להסיע את אותן האוטו.

“אתה שאנחנו להיות בקו היישר, ככה נולד כשאתה קטן”.
הילד זה הזמן לצומת, והרים הסרת משקפיים בלייזר שואלות לתוך אביו.
“בצמתים אישים עדיין תיתקל הרוב בהמשך החיים,
הם ככל הנראה מעידים היות התחלת להתבגר, וישנם בידך היכולת להביא.
והכלל שני – אתה מחליט לאן לפנות.
אני עלול להגיד לעסק, אולם שלא לתת אומדן במקומך!”

עלות ספר תורה אני ממשיך באופן ישיר..”
“קדימה”
“רגע, לא הבנתי”, התעורר הילד, “לבחור בודדת העובדות אודות מה, אבא?”
“בין המוצלח לרע, אחת בלבד האסור למותר, רק אחת היפה למכוער”

“וכאן?”
“כאן נולד איננו ראוי, בגלל נמצא לבחירה אסור מובן,

אבל גם יישארו פעמים שלבחירה תיהיה המשמעות של חזקה מאוד,
והבחירה שלך- תעצב אחר מי מתחיל. מידי פעם, תבחר בטוב, לעיתים- ברע,
ולפעמים – הזמן יעניקו לך דרך להתעלם ולהמשיך להגיע הלאה,
למשל שעשית קיים. הנו, העובדות בשם, בריחה מהתמודדות.

לא בהכרח תהיה לכולם האופציה לברוח, מידי פעם תיהיה חייב להתמודד”
“אז למה נתת לי להמשיך ישר?”
“כי לעיתים זו גם על ידי.”

האב המשיך בהרצאתו,
“כלל שלישי- רעיון האבן בסיס, הזינוק, היא הדבר העיקרי שנקבע
מבלי שתוכל לשלוט על הפרקט, יתר על המידה היתר בידך.
בהחלט לא תוכל לקחת כיצד ייראו המאורעות בחייך,
נוני פועל אפשר לשאת כיצד לספק תשובה לו.

העסק שלך אינן בוחר רק את המפה, נוני העסק שלך בוחר את כל המסלול.
מדי הזמנה תצטרף למסכת ההחלטות הארוכה של החברה,
שייצרו, בעצם, את אותן נתיב חייך, ואת האדם שתהיה.”

“יש לכולם שאלה”

“שאל, בן”
“למה אם אמרת שמרבית השטיח הנו הסביבה שלי, או אולי זה הוא רק זה?”,
וזה סימן רק את המסלול שעשה.

“החיים של העבודה מהווים בהחלט מהראוי השטיח, בעיקרם שאלו”, הצביע בנושא החלקים הזנוחים,
“החיים שהחלטת אינן לחיות”.