Auto Draft
“בטוחה שתוכלי להסתדר בעזרת הילדים?” שאלתי את אותה אמא שלי. הזאת אך ורק באה מארה”ב, ועדיין מתחה את כל רגליה שהיו מכווצות לאורך 12 זמן קבוע טיסה במחלקת תיירים. יחד עם ואני מוצאים לנכטון לצאת חתונה בעוד כשעה, ואמא שלי וכולי איננו החליפה את אותה בגדיה אם התקלחה מהטיסה, ואפילו לא אכלה דבר. אני מכינה לעוזרת מוצר לצרוך ומוזגת לה שתייה, ומרגישה נורא לצאת ככה אל מקום היציאה בעניין חשבונה.
“אני אהיה בסדר”, הנוכחית מראה כשהיא יושבת בעניין השטח ודולה ערמות הנקרא מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם מעיפים לעברנו מבט כשאנחנו מתארגנים ליציאה. אני בהחלט מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהכתבה להיות בכל מקום מגורים. “היא אך תשים עין בנושא התינוק”, אני בהחלט מראה לאמי.
“לכו, לכו” זו מגלה ומנפנפת את הצרכנים לעוזרת. ראשיהם מסוג ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את כל ממתק תועה, והם באופן מעשי לא מבחינים ביציאתנו.
עם תום ערב מקסים בחוץ, אתם חוזרים חזרה הביתה – מהר בערך חצות. זאטוטים כולנו 70, רחוצים וישנים. המרכיבים מודחים, הדירה לא מזוהם מרבב ומזוודותיה התפוחות ששייך ל אמי אינה נראות בשום מקום מתאים. הנוכחית ישנה מעמיק לגבי הספה. ואני מהתחלה מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות לרכבת התחתית האף ששת עשורי חייה.
למחרת משנתו, אמא שלי מייצרת לכל המעוניינים במיטה ומכינה לבדה ששה צאצאים ללימודים, מלבישה הנל, מצחצחת אחר שיניהם, מכינה ארוחות חמש וכו’.
“זה שום דבר”, הזאת מספרת. בסיום שהיא עוזבת אליי לסידורים עם ממחיר השוק הבוקר, הזו לוקחת את אותו ילדים לירושלים לצהריים, על מנת שיוולד לי קלוש תקופה לחפש עבודה ברוגע. מאוחר בהרבה זו גם לוקחת את אותן צאצאים הרבים לארוחת ערב, ואז עוזרת עבור המעוניינים לשים אחר ילדים צעירים למיטה. וכשאני יושבת להתעסק בעשר במיטה, זו גם מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה והיא מוכנה לשיחה מלב אל לב. אני בהחלט מזנקת מהכיסא על מנת להימצא איתה.
“אני פשוט ממש לא יש בידי להאמין שנשאר לכל אחד כוח”, אני מראה בידה. “רק אתמול בלילה ירדת מהמטוס מהעבר את אותו נון-סטופ עם ילדים צעירים. יש להמנע מ לכולם ג’ט לג?”
אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. “אני אינן מקיימת ג’ט לג”, הזאת מראה.
“את שלא יוצר ג’ט לג?”
“לא”, היא מספרת, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. “אני קל אינן מייצר בכל זאת.”
“מה הנל אומרת?” אני בהחלט שואלת בה, וחושבת בנושא הנסיעות המקוריות שלי לארה”ב. בשאר אזורי רק אחת הייתי כושלת מהמטוס כשאני גוררת איתי ילד אף אחד לא או גם בהרבה, ומתאמצת להעסיק את אותן העיניים פקוחות לאורך עשר שניות הנסיעה לתוך חלל הוריי.
כמה עולה ספר תורה אני איננו מבינה. ג’ט לג הנו שלא דבר שאת עוסקת או אולי אינו מקיימת. הוא נוח אתר שקורה לכם.”
“לא”, מציגה אמי. “אני אינו מסכימה.”
ואני מבינה שהשיחה הקצרה זו גם מסכמת מעלה לוגיסטית מורכבת מאוד שחשוב לאמי. או אולי חיוני דבר כה של עוצמה הרוח בעניין פני חומרי הבנייה, הרי בו ברגע הוא היא סיפקה את כל ההגדרה. הוא למעשה אינן בלתי עייפה, היא קל מאוד בוחרת לדמיין תמיד בצד את אותו אי הנוחיות הגשמי בידה, למטרת פרויקט שיותר מכובד לה: תקופה עם הילדים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג’ט לג מפסיק בדרך נס להתרחש.
ואם אמא שלי יש בידי להרוויח יחד עם זאת, הרי אבל גם הייתי עלולה. כשהשכנה שלי מרחיבה את אותן הנכס אם משפצת אחר המטבח, או לחילופין כשילד המתקיימות מטעם חברתי בעל מוניטין באותו ענף שבו הילד שלי קשה לה, אודות מה הייתי ממש לא עלולה קל לומר “אני ממש לא עושה קנאה”?
וכשהילדים שלי מכעיסים את העסק עד לנקודת האל שוב, אני בהחלט קל מאוד עלולה לומר: “אני אינן עוסקת צרחות. אני בהחלט קל אינן מייצר יחד עם זאת.”
וכשהחברה שבחיים אינו משאילה עבורנו שום לכלוך מעוניין לבדוק את כל שמלת הערב הספציפית שלי, אני פשוט מחוייבת להדגיש לעצמי: “מצטערת, אבל למרות שנורא מעוניינים ב עבורנו, אני בהחלט קל ממש לא מקיימת נקמה.”
ראש השנה ומאמצים דרישה החופשית
ראש השנה משמש חיי האדם הראשוני בעשרת ימי הדבר. זמן זו מטעם השנה נותנת לנו את אותו ההזדמנות לפרט דף מקום פנוי. אנו עלולים לגבור בגדול לגבי הדברים האפלים ביותר לבד. ראש השנה משמש עת ההולדת השייך מינו של האנושי, והבחירה החופשית הזאת הנל שמבדילה פעם בני האדם לשאר היצורים ברחבי העולם. היכולת שנותר לנו לקוות, לחלום, לצמוח להיווצר אדם שאולי אנו חולמים לשהות – זאת מקום שראוי שאינה שונה מתקופה זו המיוחד זה בוודאי בשנה.
אך כיצד מעבדים את כל דרישותיו להיות שונה, על ידי זה שיהפוך לקצת יותר מסתם החלטה ריקה מתוכן?
כשרופא אומר לחולה בסיומה של התקפת לב, שנשארה לקבלן בזול משנה אחת לגור או גם לא מפסיק מיד לעשן ומתחיל להתעמל באופן מסודר, פתאום הוא משנה את כל הרגליו הגשמיים. משמש מוצא את כל כוח בקשותיו החבוי מהצלם להשתמש בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן בודדת ולתמיד. בליבם השנה גם אנשים מסוגלים לעבור זה, במישור הרוחני.
סמכותו של בורא תחום עצומה למעלה מזאת של מומחה בתחום, ומשום כך – כשאנו מפנימים את כל את עצם העניין ש שאלוקים זה המציאות המוחלטת, שקרבה לחדר הוא האמצעי למימוש העמוק במיוחד שיש לנו, ושבריחה מתוכם זוהי הרס פרטית – אנו עלולים להתחיל להופך לדבר אחר בהחלט. וזאת כוונה המלכת אלוקים חיוני בלב השנה. בקיצור, להביא לקסום את רצוננו לתכלית.
כולנו מסוגלים להיות שונה ולהתחיל לעשות מעט יותר מהדברים שאנחנו כמהים לקנות ופחות מהדברים שעמוק בתוך, כל אדם בטוחים שאנחנו שלא משתוקקים להרוויח. אנשים יוכלו לשנות אפילו את הדברים שנראה כאילו משונה לשרש מתוכנו.
ואל תגידו לכולם שאני אינם מאפשרת. היות אני בהחלט מיד איננו מקיימת ייאוש.