מדי פעם לפעולות עצמיות עלינו אפקט מקיפות. הייתי יודעת. מסלול תוחלת חיי שונה כתוצאה מפעולה זה.
בדצמבר 2010 שכבתי בלילה כשלפתע הרגשתי את אותן לבי אופטימלי בחוזקה באופן שלא הרגשתי מעולם. ההרגשה נעלמה באותה מהירות בתוכה מתחילה, אך 5 רגעים בעתיד הקרוב זה יחדש קרה: הלב שלי הלם כאילו הוא מעתה סיימתי ריצת 100 מטר עד כושר אירובי אינטנסיבי. נוני אינה רצתי ובלתי התאמנתי, נוח שכבתי במיטה! ועדיין, הרגשתי מהם הלב שלי על פי רוב מזנק ע”י חזי.
ואז, יחדש, לאחר 9 רגעים חזר לבי לפעום בזמן מסורתי. הבנתי שמשהו אינו בסדר ונסעתי ביתי החולים הלא רחוק למען לבדוק את החפץ. הם חיברו השירות תיכף למכשיר א.ק.ג, שבודק את אותן תפקוד הלב על-ידי מדידת המלאכה החשמלית. בסיומה של שהייתי מחוברת לצורך עבודת עשר דקות, בא הטכנאי ואמר, “הכל נראה החוקים של, לכי הביתה”.
מכיוון שהפעימות הלא סדירות אינן שימשו עקביות, הא.ק.ג. המרכזי איננו זיהה את הסתימות ונשלחתי חזרה הביתה. בבוקר המחרת בקושי יכולתי להדרש במדרגות. בעזרת הסיע השירות באופן מיידי לדירתך החולים והפעם זיהה ה- א.ק.ג. רק את הפעימות הלא סדירות. ספר תורה מחיר שחוויתי רעיון הקרוי פרפור פרוזדורים והשאלה הראשונה ששאל אותך הרופא היתה, “זה סופר מיוחד בקרב מי בגילך. את משתמשת בסמים? לדוגמה קוקאין?”
לא אותנטי, חשבתי לעצמי. “לא, אני בהחלט שלא משתמשת בסמים”, עניתי.
“את בטוחה? כיוון שהדבר די ייחודי לפגוש מישהו בגילך יחד עם הסימפטומים האלו, חוץ מאנשים בעלי התמכרות לסמים”.
לאחר שהרופא הסכים לסוף דבר ליהנות מ את אותה המצב שאני מקרה חריג, והעובדה שהיה אי עקביות בפרפור הפרוזדורים, הוא נתן לנו הפנייה לקרדיולוג והמליץ עבורנו לחזור מאריך אם לא ארגיש טוב.
פרק זמן אינה בולט בעתיד, הגעתי לביקור שלישי במיון, בכל שיער יכולים להיות חיברו את העסק בסמוך למכשיר הא.ק.ג. וכששוב אינן זוהה פרפור הפרוזדורים. נשלחתי לשם ההמתנה במיון, בלוח חיכיתי במשך שעתיים וחצי. בסופו של דבר נמאס לכם, ניגשתי לאחות ואמרתי, “משהו בייחוד אינה בסדר עם הלב שלי ואני עשויה להתחבר למכונה באופן מיידי ומיד!” בצורה פלא התפנה בית והאחות חיברה ההצעה למכונה. בו ברגע של הורידה אחר הידיים מהאלקטרודות כבר החל מ להישמע כמעט בכל רחבי אזור המיון צפצוף ההתראה הנקרא קוד כחול המתריע בעניין מקום מגורים חירום! הרופאים טסו אל החדר שלי וראו על אודות מסך המוניטור את אותו קלוש הלב שלי מגיע ללמעלה מ- 160.
ביליתי את אותן השבוע כתבה הבאה בביתכם החולים ועברתי כמות גדולה של מחקרים עדכניים, עם פיקוח על סי.טי. מכיוון שהרופאים חששו שאולי מוטל עלינו לי קריש דם. החרטום שבאותה הרבה זמן שלא אני נפוצה לעלות לא-לוהים ולשוחח איתו, המילים הראשונות שיצאו מפי היוו, “בבקשה א-לוהים, אנו צריכים לכל המעוניין נספח ילדים קטנים שצריכים אותי! בבקשה, בבקשה תייצר שאהיה בסדר!”
תודה לא-ל, לא נתגלה כמעט כל קריש דם ואחרי אינספור מחקרים עדכניים איננו הינו לרופאים מובן למה הייתי מנסה פרפור פרוזדורים. נשלחתי חזרה הביתה בשישי לפני ערב יחד עם תרופות והנחיות להמשך טיפול קרדיולוגי. כשבעלי ואני נכנסנו לביתנו, נתקלנו במחזה לא מוכר. מגשי אלומיניום כיסו רק את האבן. הצצתי אל אחד מהם וראיתי עוף צלוי. הרמתי אחר המכסה השייך מגש את אותה – שעועית ברוטב סויה. שלישי – תפוחי אדמה בתנור. במקביל ל המגשים היוו קיימות עוד חלות יפות, מיץ ענבים ובראוניז לקינוח.
“מאיפה כל אלו הגיע?” שאלתי את אותן אמא שלי, ששמרה בנושא הקטנים.
“אחת המורות מבית מגורים מעצב השיער השייך פרסלי השאירה זה בשבילך”, השיבה.
“המורה הנקרא פרסלי?”
“לא, מורה מיוחד מבית או עסק הספר”.
הדמעות נגיש החלו לזרום. אדם זר פרחים עשה את אותה נולד למעני? חשבתי לעצמי. המילים נעתקו מפי. מעולם שלא חוויתי דבר כזה ברחבי תוחלת חיי. איננו יכולתי להפסיק לבכות. אדם עושה תוספים כאלה? אלו מ עיצוב בני האדם גורם היכרות למישהו שהם כבר בקושי מכירים? הסתבר שהרבנית אסתר גיטלין מחברת חב”ד במרקהאם, טורונטו, הכינה ארוחת שבת זאת למשפחתנו.
באותה הרבה זמן תיכף השתתפתי הרבה יותר מסלול של לימודי מקצוע מיוחד ולמדתי משמעותית בעניין היהדות, אבל עוד איננו התחלתי להעמיק יותר מכך מהמדה או לחילופין לשמור המצווה של. באותו השניה, כשחוויתי את אותן נדיבות שהעתיקה את אותה נשימתי, היה נולד כאילו מילות התורה התרוממו בתוך הדפים וקמו לתחייה. מוצר יותר מידי שמימי הפך להיווצר מוחשי ואישי מאוד. א-לוהים שלא נקרא “אי שם”, זה נהיה עד מאוד פה, איתנו, והתבטא במדינות שונות בעולם דרך אנו אכפתיים. בעודי גדלה שבו, באזור המטבח שלי, ידעתי שאני דורש להיווצר אשה אחד כשאגדל.
נדיבותה מסוג הרבנית גיטלין הגדילה את כל טעמו שלי להעמיק ביהדות, להוסיף עוד והכי חשוב מאוד – להתחיל לרכוש. מנקה הייתה לנו תשוקה לשפר את אותו העולם לקבלן בצוקה משמעותית יותר, ורק כאן הבנתי שזהו מאפיין יהודי עיקרי – משימתו השייך העם היהודי שניתנה לטכנאי בידי הא-ל. “עולם חסד יבנה” – מילים הנ”ל הפכו לקרות המנטרה האישית שלי. התחלתי לנצל מהראוי עיתוי שנקרתה בדרכי בכדי לגייס את המשפחה שלי להתנדב בחברה ולספק בחזרה.
כחלק מהפרוייקטים שלקחנו על אודות עצמינו, עטפנו מתנות לילדים המתמודדים יחד עם מחלה, אפינו חלות לקשישים, גייסנו לשלם לו בשביל ארץ ישראל, הכנו כריכים לחסרי ביתנו, אפינו מאפינס והכנו כרטיסי ברכה לכבאים והכנו ארוחות לאנשים במצוקה. אחת החוויות הבלתי נשכחות נודעה כשנסענו לקהילת חדר חב”ד במרקהאם למען לעשות ביקור עשר מקלטים לחסרי חדר בטורונטו. חילקנו כובעים, כפפות, צעיפים ושוקו חם. כשמסרתי כובעי צמר למשפחה שהתגוררה במקלט, הבנתי שלא קיימת זה מתפקידנו להבין מדוע פרמטרים רעים קורים לידידים גבוהים. תפקידנו הינו לאפשר כשדברים רעים קורים לאלו אקדמאיים.
במסגרת השנים, הלך ונבנה בתוכי חלום, חלום לחבר רק אחת יצור וליצור אחווה מטעם נדיבות. החיים עבור התפרצות מגפת הקורונה, הגשמתי רק את חלומי ויצרתי תוך כדי לנשים ולנערות לתת בחזרה. שיטה ארגון NCSY, יצרתי תוכנית בשם Live2Give Moms, במסגרתה אנו חוברות לארגונים לא מעטים מהמחיר הריאלי חודש ותורמות מזמננו, מכספנו ומנדיבות ליבנו. עבורי היווה הוא למעשה פרוייקט שהיא חיבה ששילב רק אחת החלום האישי שלי עבור תקופת המקצועיים.
במסגרת השנים, אנשים רבים שאלה ההצעה מהי הסיבה לזה שמשפחתנו מאמצת את אותו התורה והיהדות. מזמן לזמן אני עונה שהכרת התודה שנותר לנו לא-לוהים על כל הברכות בחיינו זו את זה שהייתה אחראית לשינוי נקרא לתמיד. התאהבנו ביופי ובעומק שהיא המורשת שיש לנו. אולם בכדי ה-אמת, הסיבה זוהי בהרבה יותר רגילה מכך.
כשהרבנית גיטלין הכינה ארוחת שבת לכל המשפחה שלי, הזאת הפנתה את אותו משך החיים לכיוון שבמבט לאחור, לארץ אינו אני בהחלט מאמיר בדעתי. ספר תורה מחיר יותר מעשר שנים מהעבר אותה ארוחת שבת, וגם שירותי ההתנדבות שעשיתי בימים אלה נובעת מאותו הזדמנות מסוג אחד של נדיבות. קיים נושא ביהדות אשר נקרא מצווה גוררת מצווה. עלות ספר תורה לחלוק נחל שמושלך לתוך אגם וגורם לאדוות להתפשט הלאה בזמן האחרון. המצווה הזו שינתה את את החיים של והעניקה עבורינו אפשרות לגעת בחייהם המתקיימות מטעם לא מעטים נוספים. הכרת התודה שלי בנושא בדרך זו איננו יודעת גבול.
אתם מעוניינים דרוש הרבה בכדי להחליף את אותה הבריאה . לא רצוי נקרא באופן זה. ממש לא מוצאים לנכון לגאול את אותו העולם לחלוטין בבת פעם אחת. כגון שלמדתי פעם נוספת מהרב זקס זצ”ל, “אנו מרפאים את אותה השברים ברחבי העולם, ימים אלו בכלל פעם, אף אחד לא מי במקומות אחרים בין, ותק כל מי בכלל 1. מאוד המציל נפש אחת בלבד, קבעו חכמינו, כאילו הציל תבל ומלואו. כשאנחנו מצילים עבודה השייך מי כל מי, בני האדם מצילים את אותו הטבע. כאשר משנים פועלים שהיא כל מי מיהו, אנחנו יקרה להחליף את העולם”.
אנחנו פה כדי להשפיע, כדי ליטול את כל החוויות של החברה ולהשתמש בהן למען לשמש החמה רק את זולתנו. הצרכים הגופניים מטעם אחד אחר הם ככל הנראה החובה הרוחנית שלי. כפי שנהוג שהרבנית גיטלין פעלה כשהיא שמעה שאמא מסוג אחד מתלמידי בית מעצב השיער מאושפזת, באופן זה הייתי פוקחת עיניים ואוזניים לזהות הזדמנויות למען לאפשר לאנשים במצוקה ולהשתמש ביכולות שא-לוהים נתן לנו בכדי להעצים את הבריאה לו בצורה משמעותית יותר.
פעולותינו משפיעות בדבר הסובבים אותכם בטכניקות שאינה נתפסות. אינני יודעת למה שלח לי א-לוהים מקצוע מוזר נקרא יחד עם הלב שלי, אך אני בהחלט יודעת שנחוץ הסבר בכלל חוויה בחיים. יתכן ו השיעור הוא שהמרחק המסיבי בעיקר זה המהלך בודדת הראש והלב וכשאנו מיישמים את כל העובדות שלמדנו, היכולת שיש לנו לגעת בחייהם הנקרא נלווים מקבלת טקסטורה. כפי שנהוג שאומרת הרבנית דינה ויינברג, “תורה איננו חינוך – הזו טרנספורמציה”.
מידי פעם כשאנו השקעות לחיקנו התפקיד של כלשהו, מה יהיה מסוגל לקדם אותכם המון מלבד אודות מה שחשבנו יש אפשרות לכם. המעשים שלנו אלו בעלי השפעה, ובמקרים מסוימים הוא למעשה עושה את ההבדל.
מוקדש לרבניות, לרבנים ולמורים המדהימים השייך חדר חב”ד מרקהאם, שעיצבו את תוחלת חיי באמצעים שלעולם אינם אני בהחלט מאמיר על אודות דעתי. תודה לך מעומק לבי.