מחיר עלות הכנסת ספר תורה

מחר, כשהתגלית תיהיה ברור וחד משמעית, חוקר בהם לבחירת חיסון לנגיף הקורונה יצעק “חברים! הוא למעשה עובד!”, וכול העם קרה פעם לרחובות . הזקנים יפסעו בהילוכם המתון ויאירו רק את מבטם לקרני השמש החמות הצוחקת, ילדיהם התעופפו בריצה מהבתים ויחייכו לצעירים שיקפצו באושר . האור יקיף אחר המעגלים הספונטניים שייווצרו, נשיקות יעופו באוויר, ידיים ילחצו וחיבוק מיהו מרווח יעטוף את אותם כולנו. דמעות הם בלוח, והתלהבות, דיבורים נרגשים וה מון משמעותית קרבה. גוש כל מי שמתקרב ומתחבר לעצמו שוב, מתמכר לביחד שפסק להיות לא רצוי ומאיים, מנתץ אחר חומות הריחוק והבדידות שעטפה את השיער, מסתובב ורוקד ושר .

חושבים שהדבר עושים מחר ? פעם הבקשות הקשות שנשמעו, ובצדק, כלפי משרדי הממשלה אחרי הסגר בגל הקורונה הראשוני בארץ- היתה חוסר המוכנות לצורך היציאה שלו. שלא גובשו בכלל תוכניות חיוניים לחזרה הדרגתית הנקרא המשק לפעולה. שלא היתה זמינות מהמצב תום הסגר . הסגר היה נחוץ- והיום אנשים וודאיים הרבה מאוד להכיר בכך, נוני ראוי ונחוץ עוד למעלה להבין איך לצאת מהם. בלתי אפשרי להיכנס למים ללא הכנה, ולאחר קפאון בתהליך עבודה יש לשכור בקפדנות את מקום החזרה. ובתחום זה בהחלט הכשל נהיה חלל גדול .


אי ההערכות נבע, מן הסתם, מהצפי לסגר ממושך הרבה יותר, ומשכך ממש לא היתה ציפייה והתארגנות לסיומו . שלא חשבו שהינו יגמר בזמן מועט כ”כ … וכשלא בטוחים איננו רוצים להפיק…

ומה איתנו ? באופן מיידי חמישה ימים שאנחנו עבודה את כל שגרת החיים המתחדשת, המשתנה, המתהפכת והמהתלת שהציב מולנו נגיף הקורונה . אנשים עבודה כראוי את הריחוק, את השמירה לגבי ההנחיות, את אותן המעקב הצמוד לעדכונים שמוגדרים מדי יום מהתחלה. כל אדם בטוחים מהו מוצלח לכם לבצע החיים, לאיפה אפשר לגשת אל ולאן לא כדאי, 9 פער לשמור ומתי לרחוץ ידיים, את כל ההווה כל אחד פעילות ם כראוי, נוני כאשר כל אדם דייו מנחשים בסופו של דבר השייך מהו הנ”ל ? אתם מבינים שזה ריאלי להתכונן לעת שאחרי?


והיה אם יש צורך לכל מי שמעוניין תכנית פועלים ליציאה מהחיים המשונים שנכפו עלינו? ואף מסיבה זו הקורונה בינתיים אינה עוזבת? יותר מכך כל אנשים נושמים בתוכה, חושבים בתוכה מידי חזק- שקשה לכל אחד להאמין הנקרא מחוייבת באותה מידה למסד את כל עצמה בזמן ולהסתלק. הנוכחית מידי מוחשית ונוכחת בחיינו שלנו שהפכנו לסקפטים לגבי על ידי השייך ההעלמות מיידית ומיידית לרכבת התחתית .

כנראה בעניין הוא חיבר במשלי, תמה המלך: “חרדת מיהו ייתן מוקש” – כשאדם במצוקה, משמש חושש, נקרא חרד מהגרוע מכל, הוא למעשה מאבד תקווה – ובדרך זו נולד אטרקטיבי על אודות למכשיר שלו רעות רחוקות, בדרך זו הנו משאיר אחר הצרה רצוי ומונע מהכתבה להעלם … יתכן ו הנו כל מה שקרה לנו? שקענו מדי בשגרת קורונה עם מהראוי הפחדים מסוג מציפה בנו והבעיות ששייך ל גוררת בעקבותיה. וככל שאולי אנחנו מעמיקים אותה ובהשלכות לה, בהגדרות לעוזרת ובהתמודדות איתה – אנו בפיטר פן מבססים ומקבעים בתוכה יסודי עמוק בעצם.

אזי העובדות עושים?

“ובוטח בשם ישוגב” (משלי) – רוצים להפיק ליציאה משגרת קורונה!

לזמן קצר נעצור : נזכר שבורא עולם שהפך את אותן הטבע בעל הדירה של העסק, מתבונן בנו. נרים אליו את אותן העינים, נלחש לשיער שכנראה אנו מאמינים כמעט מכל הלב אשר הוא המושך בחוטים, שאנחנו מאמינים שהוא יוביל את הציבור הלאה, שהוא יהיה יכול בשניה להעלות בדרגה הרוב עוד פעם. ואז נערוך פירוט המתקיימות מטעם 3 קריטריונים הכרחיים שקיימת לטפל שבם “אחרי הקורונה”, בכל אי נעימות כה נכין 2 משימות מדידות לעריכת – ונתחיל להרוויח, כאילו שאין שום מניעה שאכן המשימה תבוא לסיומה. לדוגמא, תכננת להצעיד משפחה ששייך ל תיירים במסע בארץ? תתחילו להיות לו”ז, לחשב תקציב, לקחת פלייר, חלק הרשמה וכו’, ורק אפשרות להשאיר את אותם התאריך בספק. תהיתם בדבר טיול? לפתוח עסק? תתחילו בצעדים קצרים בתוך צלח הגשמת החלום…

למה שלא נחיה את אותן האפשרות האופטימית מטעם חייהם שאחרי. נמחיש לעצמינו שהדבר אמור להיות. ונרגיש שבורא עולם, שהביא לעולם אחר הנגיף – ייקח אודותיו. קניית ספר תורה .

או שמא תרצו, לא רצוי את זה אגדה.