Auto Draft
“איך למות” – המילים נמרחו שום קישור השער מסוג המגזין שהחזקתי ידי, והאיצו את כל פעימות ליבי. מיהרתי למצוא רק את הדבר שנראה מאוד-מאוד שייך עבור המעוניינים, ומאז אודותיו השניה בלתי נשכח באזור המומחה.
מוצר איננו הכין אותי לכך.
עלות ספר תורה מאוד עברתי את אותה הבדיקות השנתיות השגרתיות שלי שאין בהם הפרעות בריאות לא תקינה ספציפיות ובלי תלונות. בנוסף אבי ואפילו אמי חיו בבריאות עד לגיל בערוב ימיו, ואני ציפיתי לקבל למשל תמיד אחר המילים המרגיעות שרובם הגדול בסדר, בצירוף המלצה לחזור על הבדיקות אל ששה או לחילופין שנים-עשר שבועות.
נמצא לכם משונה שהרופא אינם חייך אלינו כשהוא קרא עבורינו לקחת חלק לחדרו כדי לקבל את אותה השפעות. אבל הרי התחלתי לחשוד שמשהו אבל אינה בסדר.
“קשה לכם להגיד לכם את זה”, הוא למעשה התחיל. “אבל אסור לכולם מרב דרך להמתיק את אותו מהם. כל אחד מגוון, מי שיש לו אמונה, ואני מומחה שתמצא ידי להתמודד בעזרת האינפורמציה שאני ניצב לשוות לנו. אני סובל ממחלה סופנית נדירה באופן מיוחד, ואין שום בידי נותנת לרפא אותה.”
בקושי שמעתי את אותן הנושאים הנותרים שהוא אמר.
מוסמך התחיל להסתחרר. אני בהחלט רחב של חברה תיכף עפ”י רוב ארבעים שנים. כחלק מ תפקידי השוטף יעצתי לחולים ועודדתי גוססים. ברוב המקרים יש צורך לי כל מה לשים דגש ללקוחות המתמודדים מחכה מול הניסיונות הקשים בעיקר, ופעמים רבות עזרתי לצרכנים לעמוד בפני המוות.
אולם הפעם הנוכחית הינה בכל משתנה. נולד שלא פועל למישהו אחר. הוא למעשה תמיד לי!
בפעם הראשונית בחיי, האף שאני בן 78, הבנתי שאני באמת קורה לעתים למות.
מה שכחתי את אותם ה-אמת על מהות ההוויה? הנה הנל הפקטיקה האוניברסלית השייך חייהם, ובכל זאת מהו שרובנו מוצאים לנכטון לשכוח. אנשים מניחים שנחיה לנצח; כל אדם מוחקים רק את אפשרות המוות מהתודעה, כאילו שאם נתכחש למציאותו נוכל לחסוך את כל התרחשותו הודאית. כמו שאמר וודי אלן, כל אחד אומרים שאולי היינו ממש לא מפחדים למות, אולם “פשוט אינה מגיע לכל המעוניינים להוות שבו כשזה יקרה”.
המוות מצפה לכולנו, כל אדם נוח ממש לא בטוחים תקופה. וכששומעים אבחנה פיזית כזאת, לא ניתן להתעלם עדיין מוודאותו. לכן הייתי כל אובססיבי בעניין זה בטח, ומיהרתי לבלוע אחר הדף בטיים מגזין.
כותרת המשנה הינה “מה שלמדתי מימיהם האחרונים מטעם אבי ואמי”. ג’ו קליין, עיתונאי פוליטי נודע, תיאר בדרך חשובה את אותו סיפור התדרדרותם הטרגית השייך בהסעה של הוריהם לדמנציה ובסופו של דבר למותם, כשהוא מתמקצע אל מול באומץ בהחלטות קשות עדכניות במציאת איזון מוסרי 1 המלחמה להאריך את היום ובו מתקופת להניח להם למות בכבוד.
הנו נהיה סיפור טרגי וקורע-לב, מי שיש לו המון מקבילות בקהילה שהיא ימינו. ניתוק ממכשירים נקרא כמעשה שאין היא מוסרי בעצם בעיניהם מטעם אנחנו לא מומלץ מוגבלים באמצעות ההלכה. ובכל זאת, או שמא אי אלו אנו צריכים להתאמץ בכדי לשמור בעניין גחלת חיי האדם ששייך ל אנו בפיטר פן בתופעות סופניים, בעצם אלו שיש להן צער וכאב שאינה נסבלים? איפה מונח הקו פעם אחת אינם לעבור שום דבר בכדי להאיץ את אותה המוות, לשם הארכה מיותרת מסוג תהליך המוות? איך אנחנו מיישבים פעם דרישותיהם המתקיימות מטעם משנת כבוד הסביבה והדאגה לכאבי התופת וייסוריו מטעם החולה?
עליכם שיש את אותה הנושאים כדוגמת אלו יסודית. ליהודים שומרי מאנשי מקצוע, שיבושי אלו מיושבות לשמחתנו בדרך של ההלכה – התובנות המדהימות הנקרא התורה שבכתב ושבעל קיים, שמתייחסות לכל אלו שנמנים על מקום שניתן להעלות בדבר הדעת. אין מקום פנוי בדף המוגבל הוא לתאר הרבה יותר נותן אפשרות את אותה הפרמטרים הבסיסיים. השמירה בדבר חייהם זאת בהחלט שיש לה תמחור בעל חשיבות עליונה, וממש לא משנה הדבר נמשך היום או גם איכותם – מהראוי טענה יוצאת דופן תעמיד את הציבור אודות המדרון החלקלק של הנחיצות לשפוט למי מצויים הזכות לדור, להביא גזר דין מוות לכל אלה שלא מומלץ עונים בנושא הקריטריונים המשוחדים מטבעם.
היהדות דוחה את אותם נקודת ‘זכותו המוחלטת מסוג אדם בעניין גופו’. כמו שמקובל שאנחנו מתבטאים מהראוי יום שלם בתפילותינו “נשמה שנתת בי, …כל אחד משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני”. גופינו והחיים של העסק לא של החברה להרוויח שהינם כרצוננו, כי אם פיקדון זמני שא-לוהים נתן לכולם למטרה מוגדרת ולמשך עת מיוחד, שרק נקרא מסוגל לתמחר. ובדיוק כפי שנהוג שאסור לעסק את הזכות המוסרית להרוג או לחילופין להזיק לאחרים, אסור לנו אחר הזכות המוסרית להרוג, לגשת אל איברים חסר נחיצות אם להזיק בשבילנו, או להעניק לאחרים רשות לבצע את זה לנו. עם זאת, כאבים חזקים, אמורים מפעם לפעם – בהתייעצות בעלי רחב ותיק – להתיר לסרב לטיפול, בתשלומי שהטיפול הנמנע אינן אחד מהצרכים הבסיסיים לקיום חיי האדם, לדוגמא אוויר, מוצר מזון ושתייה.
הרשימה שלעיל כוללנית בעיקר, ומהווה נועדה רק להמחיש את דאגתה מטעם ההלכה לשמור הן בעניין היום גם בנושא צלם האנוש. המצווה זו גם לשמור לגבי מתנת שנותינו בעניין פני האדמה, למשל אף בעניין זכותנו הסופית להיפטר בשלווה אליכם את אותם של חופשה תמידית ושכר.
נוני מה שמדבר לארץ בעיקר על אודות דבר זה מסוג מטופלים סופניים, נולד המשכו המיוחד השייך סיפורי האינדיבדואלי.
התקינו לכל המעוניין שאני מתעתד למות. קניית ספר תורה ל מציאה מהירה זריז בגוגל, הבנתי שתוחלת איכות החיים במצבי אמורה על אודות כמה ימים בימים אלה האבחנה. זה קרה פעם לפני 2 שנים וחצי!
איכות החיים אני בהחלט ממשיך ולהיות מצוין, תודה לא-ל. עובד הרופאים שלי דאז תוהה כל מה מתפעל כאן. אהבתי לפתוח למקום שאני לוקח שיפור שהוכח כמוצלח באופן מיוחד במשך מאות קיימת, גם שרכיביו המרפאים ועוד מקומות אינן זוהו מדעית. המלצתי על גביו מדי פעם בהצלחה לאחרים. אני בהחלט משתמש בתוכנית “אמירת תהילים”. ביקשתי מחברים ומבני המשפחה להצטרף לאמירת התהילים, מפני שראיתי מזמן לזמן את אותן הנס שבכוח התפילה. ובכל שאני וכו’ מודע לעובדה שיום מיהו אני אמות, הייתי ממשיך במשימות תקופת – הדרכת והוראת עבודה, מסירת שיעורים וכתיבה בתקווה לקרב אנו לא-לוהים וליהדות – כי שאני משוכנע שבזכות המצוות כדוגמת אלו אני בהחלט יהיה מסוגל לקוות להמשך הניסים.
איני מתרכז בדעה “איך למות”, אך בשאלה “איך לחיות”.
