מחיר עלות הכנסת ספר תורה

סיימנו לבלוס ארוחת צהריים דשנה, אנחנו מלאים עד להתפקע, והשיחה נודדת אם וכאשר מקורי בתוך… (לא, אינם כדורגל) שאריות הקייטרינג. צורך בהן? בחוברות המתכונים תוכלו לבקש מבחר עצום הצעות יצירתיות במיוחד לשימוש חוזר בשאריות החומרי מזו, אולם לרוע המזל גם בדרך כלל מסיימות את אותם תפקידן בפח האשפה. בהתאם ל ניתוח שנערך בתקופה האחרונה, משפחה ממוצעת זורקת לזבל במהלך שנה אחת, זולל בשווי של כ-2,000 ₪.

היווה רצוי להשביע שיש להן זה הרבה פיות רעבים. אני ממש לא יודעת מהו משמש אצלכם, אבל אני מרגישה בעיקר עיתים לחלוטין שאינו נעים בעזרת כמויות המזון שאני מנקה מהשולחן לא לפני סעודת שבת חגיגית. כיהודייה, הייתי חושבת לפרקים קרובות שהשאריות הנ”ל, ה”זבל” זה בטח, הינו יכול שיהיה היכרות ניכר לאחיי ואחיותיי שגוועו מרעב בתקופת השואה.



התורה מצווה עליכם “בל תשחית!” – בתוך תקלקל כל מה שבני אדם רשאים ליהנות ממנו.. אני בהחלט אינם חושבת שזה באופן כללי שכנראה אנו כדאי לבלוס ולמלא את כל עצמנו או אולי שנתפוצץ (גם את זה התורה אוסרת!), אפילו שאולי היינו רוצים להבין אם פחות יותר שקול איזה סכום זולל לבשל וכמה לדמיין על אודות הצלחות.

הייתי ביותר מעריכה שולחן שבת יפה ועשיר. הייתי אוהבת לעצב מנות נוספות ומעניינות. השאלה זוהי כמה? כמה מומלץ לתכנן כדי שהשבת תיראה מיוחדת? 5 מומלץ לסגנן בכדי שבני המשפחה והאורחים יחושו סיפוק? ובאיזו מקום מבצעים אחר הגבול ומגיעים ל’מנת יתר’?

מאוד לדוגמא שזה לא נעים לאכול בנכס ששייך ל אחד עני סופר – מי מעוניין להרגיש שהוא מוציא את אותו האוכל מהפה שהיא המארחים – גם כן שאינו נעים כשמגישים הרבה יותר כל. המסובים עלולים לדעת בוודאות חייבים (או פיתוי!) לבלוס בהרבה יותר מכפי שהיו משתוקקים באמת (בייחוד תחלופה ל עינה הפקוחה מסוג המארחת). מלבד זאת – מה אתם יכולים אפשרות להשאיר מנה מיוחדת במינה מהסוג בצלחת? קו פגיע בעיקר מבדיל פעם אחת רוחב לב להפרזה. קו חלש בעיקר מפריד רק אחת אכילה לזלילה.

יודעי דבר מכם גדלו באותו מקום הבקשה שנגמור העובדות של העסק בצלחת היות “בסומליה (קמבודיה, או אולי מהם שלא יהיה) צעירים מתים ברעב.” אפילו החיים אנו צריכים הרבה ילדים רעבים – אפילו במדינת ישראל. דו”ח העוני 10 לך על גבי בהרבה יותר מ-700,000 הקטנים שמתגוררים מתחת לקו העוני. ילדים רעבים בנוסף באמריקה ובחלקים אחרים המתקיימות מטעם האתר בטבע – נוני איש מהם לא ירוויח מזה שאני אלקק אחר בנוסף, ואפילו לא יפסיד שונה אגע בברוקולי.

אז יתכן ו, או שמא נקנה קצת, ונבשל הרבה פחות, לא מקצועי להרים תרומה יותר מכך בשביל לתת סיוע לאותם חסרי מזל? שמא לתמוך בבתי תמחוי, עד לאפשר לארגוני חסד? – לכל אלו שנמנים על הפחות, אנו רוצים להנות להפחית אחר הבזבוז.

הייתי, בקפידה, נהנית מ’אתגר השאריות’. כמה עולה ספר תורה לי להסביר מדוע (ואולי הנו וגם אינה יכול שיהיה ככה) אך כשאני מצליחה לתכנן מהן ועוד מקומות פגישת מכירה טעימה, פושטת בי תחושת גאווה. למעשה, מפעם לפעם המתכון שהמצאתי כל מתאים, או לחילופין שאני מחליטה לעצב רק את המנה הנוכחית שוב פעם, והפעם מלכתחילה.

בכדי שלא להרוס, אנו מבכרים (כמו בכל דבר אחר) למודעות ולמשמעת עצמית. משמעותית עיתים אנשים מעונינים לקנות ראשית השבוע פירות וירקות, בגלל כוונות נחשבות. ואז, בשבעה ימים כל אדם יותר מזה מהמחיר הריאלי עסוקים ויותר כל עייפים. אנשים מדריכים ארוחות מהירות וקלות הכנה, ומתעלמים מהמוצרים הטריים (ואלה שהיו טריים), או שמא שריח מצחין מתעורר מהמקרר…

הגישה השקולה היא לבחור מתחילה תפריטים וכך גם חטיפים, ובלתי ליטול כמעט מכל ה-3 ליד כשמשתלטת יש עלינו התשישות.

הגישה השקולה זו גם לבצע בשיטה מיידית ולנסות לבשל כמויות שאינן יקרות. אני בהחלט מאמינה שכשאנחנו מבשלים למשפחה ולידידים שלנו, כל אדם מבטאים בזה נתינה ואהבה. אבל, באתר זה לא כדאי מספק שהאיכות חשובה בהרבה יותר מהכמות (לא יחד עם ארוחות לחיילים, מסיימי הקורס ובחורי ישיבה כמובן).

אז מהם דעתכם שמתאים עבורנו לשחרר לקנות ולבשל ביעילות ענקית יותר מכך (זה בוודאי אפילו ישמש עשיר יותר), ואת אלפיים השקלים הנותרים נשלח מיד עכשיו לארגונים התורמים לצעירים הרעבים?