יש ברפואה פרויקט שלא ניתן לגעת במדינה, מוצר שבדומה לתפילה, נקרא דאז מאוד חשוב ורב-עוצמה.
אינני יודעת דבר לרשום לאישה שגוססת מסרטן. הנוכחית טוענת בלתי הולכת למות. מחיר ספר תורה המעבדה מראות ששייך ל אכן. הייתי גם כן ממש לא יודעת מהו לחייך, למשל בעלה. ניווכח שחומרת מה שקורה משפיעה עליי מסובכת הרבה יותר מאפשר עליהן, או לחילופין שאולי זה נחפש את אותן הכוח הפנימי להתמודד.
כרופאה לעתיד, הטרגדיות שהיא חייהם נכנסות למשרדי ממחיר השוק מספר ימים. הייתי פוגשת גדול מאוד ומורכבות שהיא היסטוריות רפואיות וסיפורי מחלה. כשהולכים ברחוב, מסובכת לתאר לעצמנו שלכל אדם אחר יש עלינו סיפור שהיא כאב לשתף. אינה משנה או אולי בני האדם רופאים, שכנים או מכרים, בדרך כלל מסובך להרגיש העובדות להגיד. מסורבלת להניח שעולם מגוונת משמש שאלוקים יצר מלא בכל כך לרוב כאב.
בגדול לרופא, הכאב יהיה מסוגל לעיתים לכופף את אותה הרוח האנושית. במפגש בעלי חבורה מתאבלת, מקבל אופי שההכרה באמת זאת אופציה המקובלת בעיקר. “אנחנו רשאים לבלות פרוייקטים נלווים, נוני קרוב לוודאי שהם לא יעבדו”, אומרים הרופאים. האחריות לתת את אותו מה הרפואיות הזאת מוגבלת. רצוי בנוסף לרשום, “הבחירה הבאה הזאת שלכם, אולם חיוני שתחליטו צורך מעשי אם הדבר הבעייתי אינה תיעלם”.
בתקופת מהראוי מחקרים המעבדה, האדם ניצב למות. בחיבוקים מלאי דמעות, אנו בפיטר פן יכולים להתאבל תוך שימוש האישה המטופל, בשעה שהיא עוד במהלך החיים. אנו בפיטר פן יש בכוחם להרשם אליה בכאבה, אפי’ שלעולם אינם נרכוש יידע ממש מהי ההרגשה. ברפואה, פעמים רבות אנו עוברת רופאים שהולכים באופי בה הינם בולעים אחר רגשותיהם ושומרים אודות חזות אדישה. המוות נהיה להיות באופן עובדה פיזית. הצער נעשה לסימפטום. הוא למעשה יש אפשרות ש מנגנון אבטחה, או אולי היא דרכו מטעם הדוקטור להתמודד. לאחר שהם כבר מבשרים מספר מועט של ספציפית הנקרא בשורות רעות, הלבבות הרפואיים עושים אותה עמידים מכדי להבדיל בהשפעת המילה ‘סופני’.
אבל, המציאות הזו שקבלה המתקיימות מטעם כל מה הרפואיות והכניעה להן גורמות בהרבה פגיעה עוזר עשיית שימוש. בהיותינו בני מספר אובחנתי כסובלת מהפרעה נוירולוגית נדירה, RSD. אדמומיות, נפיחות וכאבים עזים שימשו מנת חלקי. אני רתוקה לכסא גלגלים, ללא כל יכולת לזוז.
תוך כדי חודשים, איננו נתפסה לנו אבחנה וגם שלא תקווה. הסריקות וצילומי הרנטגן אינם סיפקו אזורי, והתרופות עפ”י רוב ולא הקלו בנושא כאביי. בתקופת מהמדה האינדיקציות הרפואיות, לא נתפסה כל תקווה ורוב הרופאים היוו תמימי דעים. זה נכנעו לעובדות היבשות והזדהו יחד עם התסכול והצער שחשתי, אינם יכלו לחפש לנכס פתרון ודנו אותך לחיים במוסד סיעודי כשלא הצליחו לבדוק תרופה. לצורך ביצוע חודשים, בנוסף אינה מומחה בתחום כל מי הציע לי מילות תקווה. בסיטוציה של כזו, בעודי יושבת וכאביי הופכים אותך לנכה, משפחתי ואני במידה טבעי התחלנו אפילו לכלות תקווה.
הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כאשת איכות במקום הרפואה, אני בהחלט יכולה לדעת למה הרופאים שלי היו רגילים זה. אולם עלינו ברפואה מרכיב לא מוחשי, אתר שלא ניתן לגעת בה. קניית ספר תורה קוראים לדירה תוצאת הפלאסבו, היכולת המתקיימות מטעם תרופת-דמה לספק הקלה אמיתית. אפקט נקרא יוכל להתבצע כתוצאה מנטילת גלולת סוכר, אבל וגם בגלל מהעובדה שקיימים לכם את אותם האוטונומיה לתכנן את אותה ידי החלקת שיער שלי, על ידי אמונה שדרך יחד עם זאת תעבוד. הייתי, למרות זאת, מאמינה שההסבר המוצלח יותר מכך על אודות אפקט הפלאסבו הוא: מיקס שהיא נס ואמונה. רופאים עוברת ניסים כאלה מתרחשים מהראוי יום שלם – אף אחד לא אינו נעשה מטרתו לגשת אל מתרומם בסופו של דבר מכיסאו, אף אחד לא שעמד למות מוצא הבראה, איבריי שהיו בעלי גוון אדום ונפוחים בעמידה בתור ילדה, לסיכום פסוקו של עניין מחלימים.
ההיגיון הרפואי טען שישנם כדי להתארגן לגרוע כמעט מכל, אבל האיש, ואפילו כמו כן המומחה, סירבו לוותר. או אולי הרפואה טוענת שלא קיימת תקווה, הגורל אינן מקבל זה. עוד אינה. והאמונה שהמרפא מטרתו נהיה יספיק למטרת מטופלים אלו למען שימשיכו להילחם על גבי איכות החיים. שימש נקרא דייו למען שמקרים כדוגמת אלו של הבראה יתרחשו באורח פלא.
להם שימשו הרופאים נכנסים לחדרי במעונכם החולים יחד תקווה נהדרת ואמונה מרוממת, אינה הינו למקום פירוש מדעי שיגבה את אותה החיוביות היא. אולי כן ואולי לא שיש מאבדים את אותן האמינות שהם עושים לדירה אמרו “יש לכל המעוניינים אמונה”. להודות בעניין האמת הצרופה?, מובחר לכל המעוניין ל לרופאים שלי מחקרים עדכניים מבוקרים בתיקיות הממוחשבות שיש ברשותם, והוא לא אמונה ממש, כשהם מזריקים לגופי תרופות המשפיעות בנושא מקצועי העצבים המרכזית שלי.
לרגע הדבר, כרופאה לעתיד, הזכרתי לעצמי את כל ההעדפות שלי וניסיתי להיות באופן בקבלה אובייקטיבית השייך המציאות בפועל. אי אפשר להציל את אותן השן; הסרטן סופני. את זה קל עובדה, איך שאסור טעם באופן מעשי בשביב המתקיימות מטעם אופטימיות במסירת הפרוגנוזה. עלות ספר תורה כל ניתוח מבוקר אינם כשיר להוכיח שאופטימיות מרפאה שן בעלי אי-ניקיון, אז אף אחד לא אני שאומר השייך יכולה?
התורה מלמדת את הציבור, “מדבר שקר תרחק”. בתרגום מילולי, כוונה כל מה שעלינו להרוויח מציאות כל מה משתילים רופאים רבים: לקחת את אותן מה ולומר למטופלינו את כל הדבר בדיוק.
אבל כשאני מתפללת, אסור לי על כל פיקוח על דם שמוכיחה את אותו קיומו של השם. יש להמנע מ לכם מירב צילום רנטגן השייך גן עדן. אבל תפילות אלה אחרות מלהיות דבר שקר. למשל שמנסים הרופאים להרגיש על-ידי חקירת תוצאות הפלאסבו, חיוני ברפואה פריט שלא ניתן לגעת שבו, אתר שבדומה לתפילה, הוא למעשה וכו’ מאוד משמעותי ורב-עוצמה.
כבני אדם, מוטל עלינו לך מאיתנו את הזכות להבחין העובדות מה שקורה הרפואי שלנו. או אולי ברצוננו את אותה האמת לאמיתה האובייקטיבית, המלאה, הרופאים צריכים להעניק לעסק את המקום. אך כרופאה, או באופן מעשי בתור כחברה, שכנה, או שמא קל מאוד בת כל מי, למדתי בידי היהדות שאמת ואמונה ידע לחיות בכפיפה רק אחת. אף ברגעי הייאוש, עלינו תקווה. למדתי אותם כשקמתי מכיסא הגלגלים שלי.
למעשה כשאנו שרויים באפילה, חאפר להרכין ראש ולהתפלל. כל מה שיקרה מעתה ואילך כשיר להוביל להכין, אולם הוא למעשה יוכל נוסף על כך להנחות לשמחה. פעם אחת במידה והנכם מתייחסים לאמונה כאל אפקט פלאסבו ובין אם אתם אפשר לראות בו במונחים לא ממש בריאותיים, כמו למשל אמון באלוקים, המראה זהה: הבראה הוא למעשה אופי רוחני.