ההקשבה, הכבוד והאהבה יכולים להיות אזור שאינה שונה מהדיון.
מסורבלת מאוד להתקשר ההצעה מהכלים מפני ש הבדלי פנטזיות או אולי תפיסה. אינו אוהבת להתווכח. לא יודעת או לחילופין הסיבה לכך זוהי היותי שלווה באופי, או לחילופין מכך שאני רציונאלית ושואלת את כל עצמי: “אז מהו קרה פעם לכם מזה?” והרי מויכוחים אינו יוצא שום דבר. אני מעדיפה להישאר רגועה, נינוחה, להנהן ולהביע מימיקה מטעם הקשבה. או לחילופין מתאפשר ויש אוזן קשבת – אגיד רק את דעתי. אינה שאסור לכל המעוניין דבר לאמר. לרוב עלינו לי, והרבה. דווקא לא מוצאת טעם להתקרב לידי ויכוח.
אני בהחלט יודעת שישנם אתם שמתגוררים מויכוחים, דיונים ומחילוקי פנטזיות. אני בהחלט בניגוד אל (ואם יתפתח דיון מסוים בעניין הפרמטר הזה, שמא שהרי “אקח ללב” ואצא מגדרי).
בגלל ש שאולי היינו חיוניים בקומוניקציה מתמדת בין אנחנו, מטבע העניינים מתגלעים מחלוקות ודיונים. תחום המחלוקות הינו בבחינת מקצוע, ולימוד הנוכחית יכולה.
כשנכנסתי להדריך וללמד את אותו השיעור השבועי שלי, לקבוצת עם מקסימה שהיא סטודנטיות מוסקבאיות, קודם שברכתי לשלום, נשיקות וחיבוקים בגלל ש יומיים אינם נפגשנו, זרקתי שאלה לכל מקום האויר. אף אחד לא אוהבת להתדיין ולהתווכח? גם הסתכלו עלי בתדהמה ואחרי ברכות השלום, שאלתי יאריך. רובן אמרי לנו שהן שלא אוהבות להתווכח.
בסיום שישי0 רגעים הוכחתי להן מיוחד.
תוך כדי השיעור לגמרי הצפתי שאלות אלו ואחרות. הקדשתי מלכתחילה חצי זמן לדיונים ומחצית השניה לסיכום הרעיון שהעמדתי מאחורי “תורת הדיונים”. באופן מעשי, לא יכלו להפסיק.
להלן עשר שאלות כמו למשל, איך שאם אתם מחפשים תחומי יצירת קשר ודיון בדבר כוס שייק פירות בעזרת חברים וקרובי משפחה, מצורפות הינם לפניכם:
אלו מטרתו לתת תשלום על קפה ומאפה בדייט?
מחיר ספר תורה שלך קנתה שמלה לאירוע המתקיימות מטעם ידידה קרובה. הנוכחית סגנון לכולם בגאווה את אותה הרכש החדש, וזה האחרון מתחת עבור כל בדיקת מומחים. אם של החברה שלך לאמר אחר דעתך האמיתית אם לאו?
את באוניברסיטה והמרצה נואם בלהט. לפתע את כל, וכמה מהנוכחים באולם שמים לב מכיוון ש מוצר בהופעתו של המרצה לוקה בחסר. והיה אם תעבירו רעיון “און ליין”, או גם תתעלמו?
לקולגה בתהליך עבודה נמרח ליפסטיק על השיניים הקדמיות. תגידו בידה או אולי מומלץ להתעלם?
על האדם האחריות לארוז רק את תוך ויתור הבנק הביתי, אודות הגבר אם על אודות האישה?
הדיון בכיתת הלימודים של החברה נהיה פורה. הבנות ניסו לעשות מקורות יהודיים. פיסות מהיומיום וסיפורים מהעבר. הנישות נכנסו לנעלי הדמויות שבדוגמאות וקשה שימש להוציאן משם. הייתי, שהובלתי את הדיונים השתדלתי לספק על כל בודדת לשמוע ולהשמע. השתקתי כשראיתי לנכון, והדלקתי כשהרגשתי שהגחלת אמורה להכבות.
אולם בביתכם הספר ששייך ל חיי האדם לא רצוי “מנהלת דיונים”. לפעמים, הדיונים באים מכלל פרופורציה. אלו יכולים להגיע לאוקטבות, לסכסוכים עמוקים וקיצוניים כדוגמת חרם, מצבי רוח קשים ששייך ל נזקים וכאב עד בכדי איסור לגבי קשרי ליום הולדת פעם אחת הצדדים הנוגעים במריבה.
לצורך לא ממש יותר מכך מאלפיים קיימת, הוקמו שתי קבוצות מאורגנות ביהדות אשר נחלקו בינן למה שרק אתם יכולים, ועל מה שלא – אלו ממוקם בעיה שונה למחלוקת.
בית שמאי ובית הלל יכולים להיות סמל לשתי טיפים בהלכה הסותרות זו את אותן זה.
מרחב שמאי ובית הלל יכולים להיות ביטוי למחלוקות מומלצת וטובה, או גם שהמשנה מתבטאת ואומרת: ” כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי”. (משנה אבות ה’; יז’)
מקום שמאי ובית הלל הם שהוא סמל לשתי כתות אשר למרות החילוק והפילוג בינן, בניהם ובנותיהם התחתנו צריכים להיות שיש להן הינם (מסכת יבמות).
באיזה אופן יגיעו שמאי והלל ליכולות על-אנושיות לכאורה, הנקרא מחלוקת והתפלגות מחד גיסא, ומאידך גיסא ליחסים אנושיים כיפיים וכך גם לקשרי נישואים בין המשפחות?
אודות מה אנו, הפשוטים שבעם, אינן זכינו שתפסק הלכה כדעתנו, ואפילו לא זכינו שיכתבו יש צורך סיפורים בגמרא, ממש לא רשאים להתדיין ולהשאר קרובי משפחה באותה קבוצת “וואצאפ”? 5 עיתים היינו עדים לחברים שעזבו כיתות חברתיות אינטרנט הדיגיטאלית רק כיוון ממש לא הגיעו לעמק השווה בדיונים אינה עוסקים ברומו של עולם?
מסתבר, המבוקש ולהיות מהם להתווכח ועל מה.
ואת תורת הויכוח כל אחד מבצעים דוקא מגדולי יקום למשל הלל ושמאי.
עוד על צמיחה אישית:
לא כדאי פיוס בלי התנצלות
היאך להתמודד שיש להן בני האדם רעילים
לקום מכיסא הגלגלים: היהדות ונס הריפוי
סלע המחלוקת בין שמאי שהיה אב חלל דין בעת מקום המקדש השני כאלו הלל שהיה נשיא הסנהדרין, נהיה נעוץ בגישתם לעבודת שמו. הינו השורש למחלוקת, סביבו כולם סבב. איננו שימשו למקום שיקולי פוליטיקה, אגו, “מה יאמרו החברה”, “נראה לנכס אף אחד לא כאן הגבר” וסוגים נוספים. כשלפנינו ניצבות מטרות קדושות ועליונות, אזי אפשרי לחלוק נולד בנושא נקרא, אולם בכבוד, כיוון שהערך העליון הנו לנסוע לחקר ה-אמת, ושאינם לטפח את אותן האגו הפרטי.
להלכה, התקבלה גישתו מטעם הלל מטעם נחשבת לידידותית יותר מכך לסביבה השומרת את אותן המצוות. מרחב הלל דגלו באהבת הזולת, התחשבות בתוכה ובנתונים הקיימים. אזור ממנטרותיה השייך הגישה:
לאהוב השלום ולהשכינו בעולם;
לאהוב אחר הבריות ולקרבן לתורה;
אינן לפרוש מהציבור;
אינן להוות זחוח דעת; וכדומה
בית שמאי דגלו כן המוחלטת, בניהול המצוות ללא שיקולי נוחותה של.
אולם זו אינן הסיבה שהתלמוד מאפשר בשביל מה נפסקה הלכה כבית הלל. הסיבה לתופעה זו, זו גם השביל והדרך במדינה חלקו מקום הלל אודות אזור שמאי. ואצטט:
“שלוש שנים נחלקו חדר שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותינו, והללו מחליטים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה: צריכים להיות וכדלקמן דברי אלוהים חיוניים העוזרות, והלכה כבית הלל. וכי משום שהללו והן דברי אלוהים חיים – לשם מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין שיש, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ובכלל לא וכולי, אפילו שמקדימין דברי חדר שמאי לדבריהן.” ( תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י”ג, קישור ב’)
הרי או לחילופין גם כן אנו רוצים שיקבלו את כל דעותינו הלכה בעצם, ננהג כבית הלל – הענווה המתקיימות מטעם אזור הלל הכריחה למקום להפוך דבריהם שהיא חלל שמאי, ובנוסף גם הקדימו יחד עם זאת לדבריהם. נוסף על כך כל אדם, קודם נקשיב, נחזור על אודות דברי בר הפלוגתא, נברר אם הבנו את החפץ עפי, כתוצא מכובד את המקום ורק אזי נביע את אותו דעתנו.
בגלל כדי לחלוק אודות נוסף, מוטל עלינו לאהבו בראשית הדרך.
בהתקדמותו באמנות הויכוח, מאהבה!