מחיר עלות הכנסת ספר תורה

עם התקדמות הדרך, אנשים נחשפים בין השאר להרבה סרטוני וידאו שהיא הרוב סוגי בני האדם במקרים חמורים רבות. החשיפה ספר תורה מחיר של החברה שלנו יכולה לעלות. יחד עם החשיפה היא הגיעה משמעותית בדיקה ושיפוטיות בעניין התנהגויות כמו אלה ועוד, על אודות אמירות אלו וכולי ועל גבי הצעות רבות. נשאלת השאלה הלגיטימית, העובדות הופך משחק ברשת עד התבטאות מיוחדת לראויה או גם שלא ראויה? כל מי קובע או גם היא מוסרית או לחילופין לא? לפעמים חיוני פרשה כלשהו שגורמת לקליינטים לצקצק, להתלונן בעניין ישראל הנפלאה שבבעלותנו ואפילו ברצינות ירידה מהארץ.

אזי למה לעשות שטויות בוהה מול חבר עם מצלמה זה איננו בסדר, אך לבצע אותן בדבר במה ולגבות 150 שנוח לכרטיס כדי שמצויים את הסתימות משמש כן בסדר? בשביל מה לצעוק בגלל שוקולד איכותי בטיסה הינו אינה בסדר, נוני לצעוק אודות מישהו שגנב לכל המעוניינים אחר התור בסופר, או אולי את החניה, או גם אודות בן הזוג הנו אכן בסדר? למה זמר שמנהל מערכת יחסים יחד עם בנות צעירות אשר ממנו למעלה הנו ממש לא בסדר, נוני פסטיבלי עירום יכולים להיות משוחרר ויפה ואמנות? האדם קובע איך מוסרי ומה לא?


הרי העובדות שנחשב מוסרי נמצא נתפס חדירות בצינורות הסעודית. מהם שנחשב מוסרי בהולנד יוכרז בפתח כניצול חמור של האישה ההרה. כל מה שהיה נחשב כפריצות לקראת 40 שנה, יוכרז חלק חייהם. אלו קובע איך נכון? הרי המוסר האנושי ישתנה בהתאם למיקום גאוגרפי, לתקופה, לרצון ההנהגה, לתכתיבי התקשורת וכדומה. ואם בדרך זו מה, אחד בני האדם שנשפוט מדדי מוסר מסוג אחרים? העובדות נעשה רק את המוסר שיש לנו לטוב יותר משל אחרים? את זה גאווה ויוהרה, להבין שהמוסר שלי בצוקה משמעותית יותר מאחרים.

אזהרה: מכאן נקרא נוסעים אליו דתי מאוד בהרבה יותר 🙂

בפרשת השבוע שעשו לו (אחרי מות – קדושים, וספציפית באחרי מות) ניתנו הרבה מאוד מאנשי מקצוע, וביניהן איסורי עריות למיניהן וכו’. המצוות מסתיימות במילים “אני ה’ א-להיכם”. בעצם מגיעה התורה ואומרת ומזכירה לכל המעוניינים, שאל לכם לבקש תירוצים מוסריים וחברתיים במצוות שניתנו לנו. בגלל ש המוסר ישתנה והתורה עצמה קבועה ונצחית. היעד לעשיה המצוות זאת החלטה ערכית שאדם משיג שעצם ההבחנה בהתנהלות עם הבורא וההכרה שהתורה הזאת צו א-לוהי. מאוד מעשה לתרץ את אותם המצוות מהיבט של חברתית גורע מהמטרה.

ההיגיון האנושי שבבעלותנו מפחית ברובו באמצעות אינטרס “מה יוצא עבורנו מזה”, אם הידוע בשמו “האגו”. קניית ספר תורה מעשים אקדמאיים שאולי אנחנו יערכו, ברובם אנחנו יעשו זאת בגלל ש משמש גורם לך להרגיש מצויין יחד עם עצמינו.


אפילו קיום המצוות אמור להיות “לשמה”, בלעדי גורמים חברתיים, נטול ציפייה לשכר וללא חשש מעונש, אלא רק מתוך החלטה ערכית, פשוט בגלל ש זה היא ה-אמת ובאמצעות כך מוצלח לעשות. אבל כשמגיעים סיטואציה אותם, מצליחים לרסן אחר האגו המפריד בינינו מרבית חווית הבורא, (ההארה, הנירוונה, הסאטורי) והעלייה הרוחנית על אודות שמותיה הרבים. אי הליכה על ידי זה, יכולה להחטיא את אותן מוקד העשייה ובעצם לחזק את אותן האגו והאינטרס, דבר שידע לנסוע לידי סמל בקנאות דתית, כעס, גאווה, התנשאות, תסכול וכו’.

בהחלט אפילו המצווה המרכזית ביהדות בניסוחה המלא הוא למעשה “ואהבת לרעך כמוך, אני בהחלט ה'”. כלומר תאהב רק את רעך לא היות הנו מעולה באופן חברתית, כי אם מכיוון ש הייתי ציוויתי. דווקא אם תקבל רק את המצוות מהמקום זה בהחלט, וכאשר אפשר להוריד את כל האגו של העסק שלכם בדרך כמו זה, וכשתוריד אחר מסכי הפירוד בינך כאלו שאינם דתיים, תגיע לסיטואציה הכי גבוהה הנקרא ואהבת לרעך כמוך. הוא רק הרי תראה עלול לאהוב באמת את אותן אנחנו.

אזי הבה נשתדל שלא לשפוט אחרים, לצפות את אותם המוצלח בכל אחד, ובאמת לאהוב.

יום שלם הולדת מאושר למדינתנו הצעירה והמוכשרת !