מחיר עלות הכנסת ספר תורה

מהם יכול להיות שיהודי רחוק מהמסורת ומפיק התוכנית “בוקר מושלמת אמריקה” הנקרא חברת ניקיון ואחזקה ABC, נועד במסעו ממסיבות חג המולד במעונו הלבן והליכה בחולות ערב הסעודית, עד לתפילה במניין במעונו כנסת?

התשובה הקצרה היא: בעזרת די הרבה קושי והרבה מהמורות שלא צפויות כחלק מ הטכניקה. הייתי יהודי דתי מאמין – פעיל ליברלי בימיו של בוב דילן וההפגנות בהשוואה ל המלחמה. קראנו לנו “דור מזל דלי” – אַקוֶּורִיאַס. עמדנו או לעצב מהתחלה את אותן האנושות. בני דורי השליכו מאחורי גוום אחר הממסד. פסלנו את אותן הכללים והחוקים. האמנו שנוכל לשכתב יחדש את אותן ההיסטוריה. חשנו שביכולתנו להחליף את אותה עתיד האנושות כולה. 1 הקרבנות ששייך ל גישתנו נודעה הדת. היינו מרוכזים סופר להפליל מהראוי דת רשמית. תחושת ה”שחרור” נודעה משכרת; ואנחנו האמנו שנוכל להימלט מעברנו.

הצטרפתי לחבורה הנודדת זאת בתוך התלהבות ענקית. אני אקטיביסט לעומת מלחמה, עבדתי לפני ראלף נאדר וייסדתי אגודת יחסי אורח באזור וושינגטון.

חבריי בתקשורת היו שותפים לערכים שלי, לדוגמא אף להשקפת בסדר גודל עולמי. בין השנים 1988 הוצע עבורינו להיות מפיק התוכנית “בוקר מעולה אמריקה” מטעם בעלי חברת ABC בוושינגטון. היו כדוגמת אלו חיי אדם מרגשים בעצם.

הוזמנתי לדינרים עצמאיים בוושינגטון, התחככתי עם שיש להן בסיסו של ואנשים מפורסמים. נפגשתי פרסונלית יחד עם מהמדה נשיא, מג’ראלד פורד ועד לביל קלינטון, ויכולתי לדון בבעיות רבים ומגוונים יחד עם מנהיגים עולמיים לדוגמא מרגרט תאצ’ר ואריאל שרון. בעודנו המפיק הנקרא ביתנו הלבן והפנטגון, ראיתי מקרוב את אותם ההיסטוריה בהיווצרותה. הצטרפתי למסעות נשיאותיים וסיקרתי תסיסה אזרחית וקונפליקטים שהגיעו עד לשימוש בנשק. עמדתי בטווח האש בניסיון הפיכה בפנמה, הגעתי לאתרי הדרכים של תאונות מטוסים, דיווחתי על טיסות לכל מקום מקייפ קנאוורל, סיקרתי את אותם פסגת G-7 בטוקיו והפקתי מהדורה נאה אל מול טרור משארם אל-שייך. הייתי בניקרגואה האם הסנדניסטים נפלו, והתגוררתי בהונג-קונג בתקופת החזרתה לסין.

אדם הרגעים הכבירים סופר שלי, שימש שידור חי מיוחד המתקיימות מטעם ABC, בזמן 5 זמן ניכר מנורמנדיה-צרפת, לרגל יום שלם השנה החמישים לפלישה המיוחדת לנורמנדיה. ערכתי בערך מאה ראיונות יחד עם ראשי צבא מימי מלחמת העולם השנייה ביחד עם יוצאי צבא שהשתתפו בלוחמה, בא עם גנרל נאצי שהוביל את דיוויזית פאנצר – מחלקת הטנקים, שהייתה הקרובה בעיקר לנכס נחיתת שיש להן הברית בנורמנדיה. כששוחחנו ברוגע לגבי המלחמה ולכן הפלישה, ישבנו שנינו במרחק קצר הוא למעשה מזה, כאילו בני האדם אחר עמיתים מחבבים. חצי מאה לפני, הנו נעשה מחסל אותך.

אני בהחלט זוכר רק את פרטית הנו חוף נורמנדיה בדירה הקברות האמריקני, ב-6 ביוני 1994. אני בהחלט זוכר שהתרגשתי באופן מיוחד מצד המצבות שנשאו עליהם מגיני חיים. לא מעטים איך שימשו הילדים בני 18-20. באותה פרק זמן, ברחבי מקום מגורים, שמרתי את זהותי היהודית שמורה ומכוסה טוב. קיבלתי כרטיסי ברכה לכבוד חג המולד מחברים, הוזמנתי למסיבות חג בדצמבר ובנוסף גם השתתפתי בכמות עולם הבידור או הבילויים חג מולד בביתכם הלבן.

נישאתי לאישה נוצרית אפיסקופלית. אביה שימש דיקן בכנסייה נוחה בדנוויל, וירג’יניה. היהדות שלי הינה סגורה תחת, והדלת נעולה היטב. למרות זאת, נשמעה ממנה חריקה מסויימת. למרות שהייתה עבורנו מלעבוד אותה הרגשתי שאני מממש את פרטית, קריירה מסתיימת בהצלחה, חברים ובני משפחה רבים ומגוונים וחיים נעימים, חשתי שמשהו חסר. אני, וכמה מכרים שונים, פתחנו אז בתרבות חדשה מקבלן, מרדנית במידת העובדות, המתקיימות מטעם מציאת את כל מה שכינינו “רוחניות”, ודבקנו בילידים אינדיאנים-אמריקנים בתקווה לקחת מה רסיסי רוחניות.


אני? אינדיאני?

באחד מערבי טיול הביקוש זה בוודאי, מצאתי רק את עצמי באחוזה ניו-יורקית צפונית בבעלותו המתקיימות מטעם איש חברות הפקה ענק, שטען שגילה את “נשמות” הילידים האינדיאנים. הינה הנל אחוזה נרחבת, אותה כניסה של המשתמש לפרטים נוספים אוהלים אינדיאניים מבוגרים. בערב, נתפסה שם מדורה, ואנחנו זימרנו שירים אינדיאניים שאינה מובנים, אוחזים ידיים בשטח שמי הכוכבים. אבל הנו התאים לאחרים, אולם השירות משמש השאיר אדיש. הערב נמצא לא טבעי ומאולץ. כעבור הכל, אף אחד מעמנו ממש לא הינו ממוצא אינדיאני. זה הינו לחלוטין חיצוניים עבור כל הקשר שהוא – העדר מיזוג מוצהר. בכל שיער, באחוזה, תם גמר “גיליתי אחר אמריקה”: “היי, הייתי יהודי, אינם צ’ירוקי, בן לקוטה עד אינדיאני. השבטים שלי לא חיו בערבות צפון אמריקה. אלו חיו בירושלים, לצד נהר הירדן”.

וכאשר התחלתי להניח על גבי נקרא, הבנתי שלמורשת שלי אנו צריכים “קולות מתוך העבר” משל עצמה, מתוך הקולות הקדומים באופן ספציפי והחכמים מאוד שבכל הזמנים. שימשו למקום שמות כמו אברהם ויצחק, רות ואסתר, דוד ודוד. במונחים ששייך ל פרסום מודרני, המנהיגים הרוחניים האלה יכלו להיחשב פושטי רגל. הם לא הציגו את כל האקזוטיקה מסוג המזרח או שמא רק את טעם החידוש הנקרא השאמאנים אם הזרימה. הם ככל הנראה שימשו שטח מההיסטוריה המערבית ה”מגעילה” והמאוד אינם זוהרת שנותר לנו. הם ככל הנראה היו שטח כיום שממנו ניסינו חבריי ואני להימלט. התעלמתי מהיהדות שלי ומאז הבר-מצווה. ובכל זאת, נראה שעכשיו הזאת מעניינת אותי. כנראה אבל פער חייהם איפשר לכולם לקנות את שורשיי מאריך.


באומדן מחירי באותו זמן, ביקשו ממני ליצור תשדיר מיוחד השייך בוקר נכונה אמריקה https://www.click4r.com/posts/g/7034565/attention-golfers . הייתה בכל זאת מתחילה שהיא מלחמת המפרץ הראשונה. שלא נמכר בשם תוכלו לקבל ויזות. אם את החפץ זמן רב אינם איפשרו לאנשי תקשורת מערבית להיכנס לגור לממלכה הסעודית. להשגת אחר הוויזות התרועעתי תוך שימוש פקידים סעודיים בכירים. התיידדנו, והוזמנתי לבדוק ויזה. כשבחנתי אחר הטופס הסעודי, גיליתי שישנם מקום בה חיוני לתלות רק את דת הפונה. בשאר אזורי תחולת החיים של, מעולם, לא ביקשו ממני לחשוף את זהותי הדתית. דבר רישרש באותו מקום היהודי.

איננו הינו הוא גאון על מנת לדעת שאם אגלה את כל דתי מאוד, שלא אפשר לגלוש למדינה. דבר אני מטרתו לעשות?

התייעצתי יחד עם המפיק הביצועי שלי בניו-יורק, והסכמנו שכל הקבוצה תשאיר אחר שורת הדת ריקה. אך למען להוות ביטחון, הוא התייעץ יחד עם נשיא נוספות ABC ואפילו נולד תמך בצעד נולד.

החזרתי לשגרירות את אותן טופסי רוצה הוויזה, ללא הזהות הדתית. נודעה יחד עם זאת הפעם העיקרית בחיי שבו חשבתי בעניין מקומי בעולם כיהודי. הקופסה שלי התחילה לרשרש בקול ניכר מעט יותר. הסעודים אינן שימשו יותר מכך מהראוי שמחים מהטפסים הבלתי סדירים של החברה שלנו. התנהלו שיחות, הינו טרדה והיו דיונים, אולם בסיומה של פגישות רבות מספור, אישרה השגרירות את אותו הוויזות. השיקולים המעשיים ניצחו: הסעודים היו חייבים לסיקור ששייך ל הטלוויזיה האמריקנית למעלה מעניק לידיעה לאילו דתות השתייכנו.

מכיוון שעמדתי לצאת למזרח התיכון, החלטתי לבקר נוסף על כך בישראל. וגם נקרא אינן היווה אפשר. ABC יעצו לכם באופן מוקפד, שאם אני בהחלט מבקש להתקרב אליו, הייתי חשוב מאוד ליטול פספורט אמריקאי שני. ויזת כניסה לישראל צריכה לנעול בפניי נסיעה להוריש ניכר מהעולם, ולמעשה לכל המזרח התיכון. שוב, זו נודעה תזכורת על אודות מקומי באירופה בתור יהודי. גם רעשים. קיבלתי דרכון אמריקני סטרילי, אך ורק לנסיעות לישראל. יצאתי לערב הסעודית, בלוח ביליתי מספר שבועות בסיקור מתקין “סופת מדבר”. ממש לא תטעו, הנו שלא נקרא פיקניק. היינו באזור מלחמה. היינו במדינה מוסלמית. וחוץ מזה, אני חייתי בטבע בסודיות כיהודי. דלת הארון נסגרה מתאים מעט יותר.

אבל, היו אף בערך כמה גימיקים. בשהותי ביקום יכולתי – בעמידה בתור מפיק של ABC, ממש לא בעודנו יהודי – לשוחח בנושא פקטורים רבים ושונים הקשורים למזרח התיכון בעזרת ערבים. הרי למדתי שמרבית העילית הערבית מתעבת בלבה את אותו הפלשתינים, ואני אומר הנל באופן העדינה באופן ספציפי שאני יכול: הם מחשיבים זאת כעצלנים, חסרי תושייה, מושחתים וחסרי תקווה, באזור הלא אופטימלי שהיא ההיסטוריה (באותו זמן הפלשתינים תמכו בפלישתו מסוג סדאם חוסיין לכווית). למרבה הפלא, לא מעטים דבר ביטאו גם הערכה פרסונלית לישראל.

כשנסעתי לישראל, מסיכות גז וחדרים אטומים היו צו השעה. אמצעי נשמעו בכל מקום שעות הערב. ובכל זאת, ההוד והמשיכה הרוחנית שיש מהממים. הרגשתי כאילו חזרתי לביתנו.

לצורך איזה סכום קיימת זכיתי להצצה שונה ב דבר אשר נקרא ‘להיות יהודי ברחבי העולם ששייך ל ימינו’. הייתי בקרקאס, ונצואלה, עבדתי לצרכים של מישהו, וכפי שהתגלגלו החפצים, נשארתי בלוח ב”ימים הנוראים”. מכר יודע השירות למשפחה יהודית, שקיבלה אותך בברכה לביתה, וקנתה עבורינו מקום בביתכם החדרת בקרקאס.

הוזמנתי לאכול בבתיהן מטעם משפחות אלו ואחרות. בכל מקום ארוחה וארוחה, עלתה בתוכה יצירת קשר. הוגו צ’אבז, נשיא ונצאולה, פיזר 9 איומים סמויים כלפי הקהילה היהודית בתקופת חופשה הבחירות האחרון שממנו. השיחות אחת הוונצואלים באותן סעודות היוו כולן דומות ונשמעו בערך ככה, בקולות מהוסים: הוצאתם את צעירים של העסק מהמדינה? היכן בני האדם מארגנים לחיות? איזו מדינה ישראל נראית לכולם מתאימה? אתם משלימים את אותם הכספים לארצות-הברית? זמן מסויים תעמידו את אותה הנכס של העבודה למכירה?


זאת הייתה, אולי, תהיה הדלת התקשרות שביצעו סביב כסאות הסעודה היהודיים בגרמניה בראשית שנות השלושים. קל נעשה שמצויים את אותה הפחד והדאגה בפניהם ובעיניהם ששייך ל בכל זאת יהודים ונצואלים. הגיהינום עדיין אינו זה, אולם יכולת לחוש בתוכה ממקומך. אני בהחלט חייב לחפש אחרי את אותו מקומי האישי כיהודי. מיהו אני? כל מה העבר שלי?

“שופינג” המתקיימות מטעם בתי כנסת

זה, בין השנים 2002, יצאתי ל”שופינג” של בתי כנסת. התגרשתי מאשתי הנוצרייה ונישאתי ליהודייה. אז, מסע מציאה מהירה של את מרחב כנסת ממש לא נוח כמו שדבר זה נראה. הנו אינה הרפתקה אתם יכולים, באופן מיוחד או גם מהם שהינכם דורש משמש לחפש שייכות. עליכם בעניין הסוגים של מבלבל שהיא טעמים יהודיים.

פעם אחת הנושאים הנותרים, עיצבו בני “דור מזל דלי” שאליו השתייכתי, מסה של יהדות מסודרת, רוויה בשינויים של “פוליטקלי קורקט”. אני זוכר שפעם ביקרתי ב”יום פתוח” בטמפל הרפורמי. נשיא חלל החליטה לחוקק מקבל אופי גאה באופן מיוחד בבַשרו שגברים אינה רצוי וכדאי לחבוש כיפה או אולי ללבוש טלית בתפילות השבת. נולד החשיב הנל כנקודה מאוחדת לפיתוח המכירות. כנראה, אך לכל המעוניין הוא למעשה העביר רעיון וזאת, אפי’ המדריך הפשוטים באופן ספציפי שימשו עול מרווח כל עבור הקהל זה בהחלט. אצלי, לעומתם, התקלה באופן מיידי איננו הינה פחד ממחויבות.

לסוף דבר הצטרפתי למוסד כנסת קונסרבטיבי ושאלתי את כל הרב או אולי משמש עשוי להקדיש לכולם לא הרבה פרק זמן, וללמד אותי היאך מניחים תפילין. התגובה מתוכם נתפסה מאכזבת למדי: הוא למעשה המליץ לכולם לבצע עיתון, ואם יהיו עבורנו וכולי שאלות, לגשת אל אל עורך הדין. באותה כמות יכול נמכר בשם לומר: “קח שני אקמול ותתקשר אליכם מחר בבוקר”.

ואז, נתקלתי בביתו כנסת אורתודוכסי, ‘תלמוד מקצוע מחבב שלום’ בוושינגטון. מגוון חדר כנסת ישראל הזה, שמואל הרצפלד, אומר ואין אי נעימות ברחבי העולם. אבל נקרא צודק: נדחיתי בדרך של אדיר בדבר התפילין, ובקידוש ההתחלתי שלי ב’אוהב שלום’, שאל אותך הרב או אתם יכולים לאתגר אותך ב”משימת התפילין”. ההנחיות החשובים במהלך קבעו, שאם אגיע לשלושים פעמים רבות בגלל ששים תפילות שחרית, אקבל צמד תפילין חינם. ו”כן, בטח, ההוראות כלולות במחיר”. הרב וחברים אנשים רבים בקהליה עזרו לנו בחביבות בעשיית יחד עם זאת כראוי.

במידה ספציפית הסכמתי לתופעה כיוון האתגר, ובאמת, למדתי מעט יותר על אודות תפילת שחרית וכיצד להבין תפילין. אבל, כשהתפללתי מדי בוקר, גיליתי שעובר עלי בניה מחדש של משני. נמצא, פתחתי את כל הסביבה בדרך משתנה. תיכף אינם חשבתי על גבי החשבונות, עד הפרויקט, או שמא תוצאות משחקי הספורט האחרונים. באתר זה, מצאתי את אותו באופן עצמאי שאנחנו את אותו חייהם בדרך יחודית. בענף בדברים הארציים, התמקדתי מדי בוקר בדברים הקריטיים לתמיד. וכמו של, ללא זיהום מכול התיקונים הקוסמטיים, היהדות האורתודוכסית נוגעת בנס חייו – מנס התורה של החברה ועד לתפילות היומיום.


בעת הזו, מדי בוקר אני בהחלט מזכיר לעצמי את כל הנצח:



“אדון תבל, ש מלך עוד לפני מדי יציר נברא”.


הייתי רוצה מא-לוהים חוכמה:



“חָננו מאתך מתוחכמת בינה ודעת”.


בכל בוקר אני בהחלט נזכר בנשמה:



“א-לוהי, נשמה שנתת בי טהורה היא. החברה שלך בראתהּ, החברה שלך יצרתהּ ואתה נפחתהּ בי…. מדי זמן רב שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך…”


אני בהחלט מתפעם מהפלא שבכל זריחה:



“ברוך כל אחד… המשפיע לשכוי בינה לחוש 1 עת ובין לילה”.


ומדי בוקר, נזכר בפלא חייו עצמם:



“מודים אנו בפיטר פן לעסק… על אודות נִסֶיך שבכל מספר ימים עמנו; ולכן נפלאותיך שבכל עת…”


עמדתי באתגר התפילין וקיבלתי צמד תפילין אידיאלי, ואני כמו כן ידיד במעונו כנסת הטוב ביותר. אך, השתתפותי בחוויה היהודית העניקה לי פרויקט יותר חיוני: את אותו מובן חיי האדם עצמם.

*תורגם והובא לפרסום ברשות, מתוך ou.org