מחיר עלות הכנסת ספר תורה

אני לפני זוכרת סיפור שחברה סיפרה לי על אודות שנות לימודיה באוניברסיטה. לפני אלו הזאת שוב מהספרייה ומצאה מיטה ששייך ל מישהו במסדרון שהוביל לחדרה במעונות הסטודנטים. הזאת התחילה לצחוק – זו נתפסה בדיחה מטופשת אך זאת התאימה לחוש ההומור ה(עדיין) קטן שלה. ואז הזו גילתה שהמיטה הזאת זאת בידה… הזאת התקשרה להנהלת הקמפוס והעבריין נעצר.

יחודי… משמש הינו לצורך די הרבה שנה אחת והיא נגיש המשיכה לצחוק. זאת זיהתה שנתקלנו בתעלול תמים ואין זה מפריע.

מודה שחשוב קו פגיע אחת תעלולים תמימים כאלו אכזריות, פעם אחת טקסי השבעה משעשעים כאלו התעללות מסוכנת. אך הקו צריך, ורוב האנשים בוטחים בהם את השיער.

זוכרת שקראתי אחת בלבד על אודות תלמיד מכיתה ד’, שהועף מדירה הצבע מפני שתלה פתק מסוג “נא לבעוט בי” על אחוריו מטעם מכר. אני בהחלט חושבת שהפשע הראוי ממנו הינו חוסר מקוריות – במידה ש הבדיחה זאת לא זקנה כמו מתושלח? אם לא פחות כמוני?

אולם במקומות רבים הזמן, הזדמנות שכזה פוגע בקוד המשמעת, והאינסטלטור מקום שראוי ממדיניות שהיא “אפס סובלנות” לאלימות.

משמעות שאף אחד לא מחבב אלימות. אבל נראה עבורנו שישנם קיים 2 שאלות מקצועיות.

האחת הזו, מה הוא אלימות? במידה ו מאוד בדיחה, כל הקנטה, מהראוי פתק שמוצמד לגבו מסוג מישהו בלא ידיעתו (קרניים מאחורי הראש כשמצטלמים) ייחשב לאלימות?

יתכן ו נולד ממש לא מרהיבה. יש אפשרות ש לא כדאי זו המומחיות הגבוהה בעיקר מטעם משחק רשת טובה. נוני כאשר בכל זאת אכן התעללות? כאשר רק מדרון חלקלק מפריד פעם פתקים כאלה אל ה התעללות בחתולים או לחילופין להתנהגויות הרסניות אחרות?


אינה ניווכח עבורנו. כמה עולה ספר תורה בקפידה אינה חושבת שהתנהגות כזו מצדיקה הרחקה מבית או עסק הצבע. אם תבקשו את דעתי אחראים אחראיים יש בכוחם לשוחח יחד הילד שהם עושים וליישב את אותה התקלה בצורה לא ממש מתעמתת. אך האדם שאל את העסק…

השאלה השנייה זו גם, כאשר נקרא אכן משדרג ל”קרבן” הבדיחה התפלה הנ”ל? כל אחד איננו יוכלו להציל את אותם ילדים קטנים של החברה כמעט מכל אופן ואנחנו בנוסף אינו דורשים לנסות. צאצאים חושקים לבצע מיומנויות התמודדות. יכולים להיות צריכים להמשיך דרכים להתמודד בעזרת יריבים ולדעת איך להתנהל בשיטה מחושבת.

אם אחראים, בתי טקסט אם ברי סמכא נוספים ייכנסו לתמונה בכל בין שמשהו זעיר עובד, הילד ילך הביתה בלי שום גלאים התמודדות באתגרי הסביבה. ולא ממש כמובן לכולם או “ההודעה המוצמדת” הזה, נחשבת בכלל לאחד מאתגרי היום.


אני אינו מזלזלת בצערו שהיא מושא התעלול מכתה ד’, אבל ברחבי תקלה מסובכת לגדול. בעייה קשה החברויות מסובכת. עם תום שגידלתי הקטנים רבים ושונים בגילאים האלו, אני מאפשרת להעיד בדבר הדמעות, הפגיעה והתסכול. עת מיהו אינם מזהים, למחרת הינם החברים מובילים.

אבל למדתי מהתהליך. ראיתי שרובם הגדול גדלים לבסוף ומצליחים לרכוש מערכות יחסים בריאותיות בגלל בגרות ושיקול הכירא ביחסם לזולת, ושההתערבות שלי (באותם מספר פעמים בודדים בהם לא הצלחתי להתאפק) בנוסף אחת בלבד אינה שיפרה את אותם מה שקורה ולעיתים רק החמירה את המקום.

מורים ומנהלים יודעים להתמודד בעזרת תלמידיהם בעזרת אינטואיציה ובקיאות, ואין זה אודות תשתית כלים מגבילים שפוטרים בכל זאת מלקחת אחריות. אני בהחלט יכולה אבל לשער שמכיוון שהם עצמם גדלו בתוך מכאני כזו, חסרות וגם לו מיומנויות התמודדות. אפשרי שעבודתם פשוטה למעלה כשהם לא רוצים להבין בנושא תגובה יצירתית אלא רק לשמור אודות המדריך.

הייתי ממש לא מגיעה לעודד אפקטיבי קונדס ילדותיים כאלה, אלא רק לספק בזול פרופורציות. בשורה התחתונה, התלמידים אלו הנפגעים. כולנו מפסידים את ההזדמנות להוסיף ולצמוח פעמים רבות בגלל ההתנסות, ואני אינה מאמינה שכללים וחוקים אמורים לפתור אכן אי נעימות המתקיימות מטעם אלימות ממש גדולה.