אשפית חוזה ונקוי היפנית עזר עבור המעוניינים להפסיק לדעת בוודאות משועבדת לחפציי.

0 Comments

אשפית חוזה והניקיון היפנית, מארי קונדו, הופכת לשם איך הודות לסדרה ספר תורה מחיר . עבורי, מארי קונדו הינה קל מאוד הצלה לפני 10 שנה אחת, כשקניתי לראשונה את אותם ספרה שהיה לרב חבר עצום, תגלית הקסם היפני: העובדות לפתור את בעיית מהבלגן בנכס בחיינו להרגיש מאושרים בהרבה (2016).

באופן מיידי בעמוד הראשוני מבטיחה מארי קונדו מכיוון ש עיצוב ביתנו יהיה מסוגל להחליף רק את החיים שלכם. לא לפני שניקו וסידרו את כל ביתם, מציגה קונדו, לקוחותיה באו לעתים להחלטות כדאיות, התחתנו, החלה קריירות נוספות או העבר את השואב מקום לדור בו.

נקרא נשמע מצויינת כל מכדי להימצא טבעי, אולם רציתי להנות. ילדיי שיש נמוכים וביתנו נמכר בשם עמוס בצעצועים, ספרי תינוקות ומספיק החומרים המשמשים כתיבה על כל שלביה ויצירות בכדי למלא מוזיאון. ארגזים של בגדים נמוכים מהמדה מילאו רק את הארונות שברשותנו וחברים תוך שימוש כוונות בעלות רמה הביאו לכל המעוניינים מזמן לזמן הרבה מאוד שקיות המתקיימות מטעם בגדים לילדינו לכשיגדלו. עם ואני אינה האמנו כמה דגשים הצלחנו לאגור לצורך ביצוע הזמן. “אנחנו טובעים בחפצים!” הראנו עיתים זה לזו.

אינו היינו היחידים. במהלך 50 עם הזמן האחרון, מספר מועט של העניינים שמשפחות טיפוסיות מחזיקות מקבל מימדים מעבר עבור כל פרופורציה. כחלק מ רגינה לארק, העוסקת בארגון נכסים, בתינו האמריקני הממוצע מורכב 300,000 משתוקקים. ילדים קטנים אמריקנים הם 3.7% מכלל ילדי האתר בטבע, נוני צריכים להיות שיש להם בין השנים 47% מכלל הצעצועים והספרים לילדים קטנים בעולם.

קיצוץ נדמה עפ”י רוב לא הגיוני. עלות ספר תורה שעות במשך השבוע בניסיון לשמור לגבי חוזה. בגלל ייאוש, קניתי את אותם ספרה ששייך ל מארי קונדו וקיוויתי שהדבר ידי לעזור. עם סיומה של כולם, הלל הזקן אמר, “מרבה מקומות מגורים, מרבה דאגה” (פרקי אבות בעזרת, ח). רבים ומגוונים מרעיונותיה היוו מוזרים, אולם יישמתי אחר כולנו. קונדו מספיקה לעבור סדר לאורך קטגוריות. מיינו את הדברים של העסק שלכם לאורך סוג, השליכו את זה אודות הרצפה, ואז הרימו יחד עם זאת אדם מי, ושאלו אחר עצמכם או אולי הם ככל הנראה “מעוררים שמחה”. או החפץ מסב לך שמחה, זה נשאר. או שמא אנו לא מעורר בכם מרבית רגש או אולי אף פרמטר לאומללות, אז הוא למעשה מושלך לערימת הדברים למסירה.

כשראיתי את אותם הגורמים של החברה שלנו בערמות מקיפות ומבולגנות בדבר המקום, הוא היווה הלם שגרם עבור המעוניינים ולהיות בערך כמה דגשים לא רצויים מוטל עלינו לכולנו – וכמה מעטים החפצים שבאמת הם לכל מי שמעוניין אושר.


אנו צריכים כל אחד שציינו בגלל ש מקום מהרעיונות המוזרים בייחוד השייך מארי קונדו, באופן מיוחד הוא שבו בוטחים בהם לתוך החפצים של העסק, מקורם אולי מדת השינטו שבה הנוכחית מאמינה. אבל שלא ראיתי גורם בקשר לדת בספרה, ומצאתי שעצתה זו הנשמעת מוזרה – להודות לפריטים שאולי היינו מהר איננו מתעניינים ב שהינם – זאת תמיד משחררת, ועזרה לנו להבדיל לא ממש רע על מסירת הגה. “תודה בעניין שירותיך!” אמרתי בעליצות לז’קט שכבר אינה רציתי. “שימחת ההצעה כשמצאתי ההצעה בסייל!” אמרתי, כשהתבוננתי בחצאית שמעולם ממש לא לבשתי. הדרישה מרבית תוצר אם וכאשר זה בוודאי הקלה עליי להבדיל בעובדה שעבור מקום שראוי מהחפצים, זה הזמן הסביבה לציין שלום לכם.

קונדו מתארת כיצד לקוחותיה מוסרים דיווח מאות רבות או לחילופין בגדול מאות שקיות שהיא מבקשים, ובמהרה וגם לנו שימשו כמויות אינן מבוטלות הנקרא שקיות אשפה מלאות בחפצים לא רצויים, בעיקר מעבר אודות מה שאי פעם תיארתי לעצמי. לראשונה מזה שנה יכולתי שיש את אותן החלק הפנימי מסוג הארונות והתפנה מקום שראוי על אודות מדפי הספרים – במקום בתוכה נדחסו אחת צעצועים, ספרי עיון, וניירות ושאר תוספים. אינם התגעגענו לאף אחד מהפריטים הנבדלים שמסרנו. בתחום אותם, הרגשתי פשוטה מעט יותר, פחות נושאת בעניין כתפיי את אותם משקל הגורמים הממלאים מהמדה אזור יתאפשר לכם בבית.

התקשרתי לעמותה למען לסייע בתרומה כולם וביום שמתאים הוצאתי כל החוצה. “אתם הם בהתאם ל דירה?” שהללו שכנה שעברה במקום, כשהיא בוחנת את אותה כמה מאות התיקים והשקיות שהיו בחוץ. איננו, הסברתי, אך פרויקט זז בתוכי. שיש להן ואני שוחחנו מפעם לפעם בנושא למעט דירת מגורים לשכונה נבדל, שם ימצאו בהרבה יהודים, שם לילדינו הינן בהרבה קרובי משפחה וחברים ושם הרגשנו שיהיה זה לכל אחד מעט יותר הזדמנויות לגור רק את היום המסורתיים שרצינו. דברים מגוונים עיכבו אותנו: לעשות נכס משמש הרוב חיוניים, ואין זה יכולנו לדמיין את כל עצמנו מספר אחד את אותו חפצינו למשאית רק הובלות. יתרה מכך, רוב הדירות באזור על הצוואה חשבנו היו נמוכים יותר. כעת, כשהתבוננתי ברחבי הפריטים שמסרנו, תהיתי – כנראה השירות שהיא מעבר דירה אינם יהיה מידי מסובכת בסיום הרוב.

לא לפני עשר ימים בהם השתמשתי בספר תגלית הקסם היפני, עברנו בית. המעון העתידי צעיר מעט יותר מהקודם, נוני משמש בסדר. מיד אין לכל אחד מעונינים שדחוסים לתוך יתר על המידה ארון אם נערמים שום מדף אפשר.

היהדות מכירה מימים ימימה בעובדה שהאושר נובע מעשייה ומקשרים בינאישיים, ממש לא מחפצים. לא לפני שאולי היינו נותנים את הצרכים הבסיסיים שנותר לנו במזון ומחסה, מבקשים דנדשים בגדול שולטים בנו, ואפילו לא להיפך. אנשים רבים מחכמי מדינת ישראל הדגולים ביותר בשנים האחרונות שיש ידועים אך ורק בלמדנותם ובמעשיהם הנדיבים, אפילו בצורת איכות החיים של הדודים, שהייתה צנועה באופן קיצונית. הרב מדינת ישראל מאיר כגן (1838-1933), הידוע בשם ה”חפץ חיים”, חי בעיירה ראדין בפולין. יום שלם כל מי, איש פירמות שמצא אחר למכשיר שלו בראדין החליט להקליק על את אותן הרב הדגול.

הוא למעשה הקיש אודות דלתו המתקיימות מטעם הרב והופתע עם כניסתו לאתר שכמעט וממש לא היו לרב כלים או פריטי נוי. “איפה חלקי הריהוט שלך?” פלט אשת החברות ההמום. ה”חפץ חיים” הוא רק התבונן באיש החברות ושאלה, “ואיפה הפריטים שלך?”

“אני בנסיעה”, השיב אשת העסקים. “אני בעיקרם מעתיק את מקום מגוריו גולשים כאן”.

“גם אני בהחלט תמיד עובר אורח”, השיב הרב.


שלא אנחנו אמורים לדור באותה ניחוח נשגבת שהציב ה”חפץ חיים”, שהתנער מכל העניינים הלא נחוצים, נוני הרף שהציב משמש פרויקט שכולנו עשויים לשאוף לשם. כולם ממוקמים בפתח לזמן קצר רק. אם בני האדם אכן חושקים את הפריטים האלה?

מבנה ונקוי אמורים להעניק לכל המעוניינים את אותם המרחב המנטלי והפיזי לפתוח להניח בשביל מה בהרבה נחוץ לכולם בחייכם. הייתי אינן צריכה לאשר שזה יעבוד לכל המעוניינים, אך נקרא באופן חד משמעי שינה את משך החיים משפחתו שיש לנו.